חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אמסלם נ' גולן טלקום בע"מ

התובעת טענה כי הנתבעת שיגרה אל תיבת הדוא"ל שלה 14 הודעות המהוות דבר פרסומת, ללא הסכמתה ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת הכחישה כי שיגרה את ההודעות לתובעת וציינה כי התובעת אינה לקוחה שלה ואין לה את פרטי הדיוור שלה. עוד טענה הנתבעת כי ההודעות נשלחו לתובעת על-ידי Google, במישרין אל תיבת הדוא"ל שלה.

נפסק

דין התביעה להתקבל. ההודעות שנשלחו לתובעת מהוות דבר פרסומת שמטרתו לעודד רכישת שירותים שונים של הנתבעת. הגדרת המונח "מפרסם" מתקיימת גם בעניינה של התובעת, ששמה מתנוסס בגאון בתוכן הפרסומי שנשלח לתובעת. הנתבעת אינה טוענת כי בידה הסכמה מהתובעת לשלוח דברי פרסומת. טענתה מתמצת בכך שהמשלוח נעשה על-ידי צד שלישי (Google). אין בטענה זו כדי להושיע את הנתבעת או לפטור אותה מאחריות. המונח "מפרסם" מוגדר בהרחבה, כדי לתפוס ב"רשת" גם את מי שאינו שולח באופן ישיר את ההודעה לנמען, על-אף שדבר הפרסומת נשוא ההודעה נועד כל כולו לקדם את מטרותיו העסקיות. העובדה כי הנתבעת נעזרה בצד שלישי לקידום מטרותיה, אינה מעלה או מורידה לעניין האחריות. דברי הפרסומת שהנתבעת אחראית לשליחתם לא עמדו בדרישות הקבועות בסעיף 30א(ה) לחוק. הנתבעת בחרה לא לשלוח הודעת צד ג' ל-Google, לא צירפה את הסכמי ההתקשרות עמה ולא זימנה מי מנציגיה לעדות. לכן, יש לדחות את טענתה כי היה על התובעת לפנות תחילה לחברת Google וכי הניחה כי גוגל ממלאה אחר הוראות הדין. מרגע שהוכח כי הנתבעת היא מפרסם, עובר הנטל אליה להוכיח כי פעלה כדין או כי משלוח דבר הפרסומת לא היה בידיעתה. הנתבעת לא הרימה נטל זה. Google לא שלחה את דברי הפרסומת לתיבת הדוא"ל של התובעת כמעשה פילנטרופי או בהתנדבות. ההיגיון הבריא מלמד כי הדברים נעשו בשמה ובשליחותה של הנתבעת ועל מנת לקדם את עסקיה ומטרותיה. נראה כי הנתבעת בחרה לעצום את עיניה מלראות אם החברה עמה התקשרה ממלאת אחר הוראות הדין. הנתבעת אחראית ל-14 הודעות דוא"ל שנשלחו לחשבון התובעת. לעניין הפיצוי יודגש כי הנתבעת פעלה לתקן את דרכיה ופנתה לגוגל להפסקת משלוח דברי הפרסומת לתובעת. הנתבעת תפצה את התובעת בסך כולל של 3,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 250 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]