התובע טען כי הנתבעת שלחה לו הודעת דוא"ל פרסומית ללא הסכמתו וכי למרות שלחץ על "הסר" המשיכה הנתבעת ושלחה לו 4 הודעות נוספות, הכל בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי היא פועלת ללא מטרות רווח וכי במסגרת זו היא מחויבת לדוור לחבריה עדכונים בצורת ניוזלטרים. עוד טענה כי לתובע 2 כתובות דוא"ל וכי הסיר עצמו רק מאחת מהן ולכן המשיכה המערכת בדיוור.
נפסק
עיון בהודעות מעלה כי אכן רובן ככולן הינן הודעות עדכון מידע. הודעות אלה אינן מהוות "דבר פרסומת" כמשמעו בחוק. מדובר בהעברת מידע לחברי הקופה ועידוד החברים לעשות שימוש באתר הקופה, להבדיל משיווק של מוצר או שירות בתשלום. השאלה היא מה דינה של ההודעה שכללה 4 באנרים, המהווים מעין קישוריות לסוגי שירותים שאינם נמצאים בליבת השירותים הרפואיים שמגישה הנתבעת לחבריה. האם משלוח קישוריות אלה מהווה "דבר פרסומת" והאם ניתן לראות את הנתבעת כ"מפרסם". עשויה להישמע הטענה לפיה יש בהזמנה מעין זו משום פרסומת, הגם אם עקיפה. אלא כי לא זו התופעה כנגדה נועד החוק להילחם ולא זו הייתה הכוונה לצורך הגשמת תכליתו. הנתבעת פנתה אל התובע על-מנת להביא לידיעתו ולהפנות את תשומת לבו לזכאויות שיש לו במסגרת חברותו בקופה, להבדיל מקידום מטרות עסקיות או כלכליות של שולח ההודעות. דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 500 ש"ח.
