חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: דביר נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ

התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 7 מסרונים בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק

התובע לא הוכיח כי הנתבעת היא ששלחה את ההודעות או כי נשלחו לטלפון הנייד שלו. התובע הודה כי הודעה אחת אינה נמצאת בטלפון הנייד שלו ואף אישר כי חלק מהראיות שהציג הן ממקורות אחרים. התובע לא הציג את דף האינטרנט של הנתבעת, אליו טען כי מובילות ההודעות, או כל ראיה אחרת שתקשור בין ההודעות אל הנתבעת. קיים גם יסוד סביר לחשש כי גם ההודעות שהציג התובע בדיון הועברו מטלפון אחר, שאינו הטלפון של התובע. לא ניתן להכשיר מעין "עדות שיטה" בהודעות מסוג ישן, שלא התובע קיבל, כראייה להודעות נשוא התביעה. התביעה נדחית. התובע ישלם הוצאות לנתבעת בסך 300 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]