חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: גרוס נ' תכלת תקשורת בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 18161-06-16]. המבקש תבע מהמשיבה פיצויים מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בטענה כי שיגרה אליו 57 הודעות דוא"ל פרסומיות ללא הסכמתו. ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א קיבל את התביעה באופן חלקי [ת"ק 32045-07-15] ופסק לטובת המבקש פיצוי של 7,000 ש"ח וכן הוצאות משפט. ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש וקבע כי אין להתערב בקביעה העובדתית בדבר מספר ההפרות או ביחס לגובה הפיצוי שנפסק. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק

רשות לערער לביהמ"ש העליון ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המקימים סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך. אמת מידה זו מיושמת ביתר שאת כשמדובר בבקשת רשות לערעור בהליך שראשיתו בתביעה קטנה. השאלה הנורמטיבית בדבר אמת המידה לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת לפי סעיף 30א(י)(1) לחוק הוכרעה בפסיקת ביהמ"ש העליון. טענות המבקשת מכוונות כולן לקביעות העובדתיות הקונקרטיות וליישום הדין בשאלת פסיקת הפיצויים בנסיבות העניין. לא נמצאה עילה ליתן רשות ערעור. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]