חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ברקוביץ' נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ

התובע עתר לפיצוי בגין דבר פרסומת שנשלח למכשיר הסלולרי שלו, לטענתו על-ידי הנתבעת, ללא הסכמתו. הנתבעת הכחישה כי שלחה את דבר הפרסומת.

נפסק

לא עלה בידי הנתבעת לערער את גרסת התובע כי דבר הפרסומת נשלח למספר הטלפון שלו. יחד עם זאת, הנטל הוא על התובע לשכנע כי ההודעה התקבלה מהנתבעת. בגוף ההודעה אין כל אינדיקציה לכך שהנתבעת היא ששלחה אותה. העובדה כי ההודעה עוסקת בשירותי טלוויזיה, אין בה בהכרח כדי לקשור אותה להודעה. התובע ביקש להוכיח את הקשר לנתבעת באמצעות צירוף תמלול שיחת טלפון עם נציגת שירות לקוחות של הנתבעת. שיחה זו נערכה על-ידי גורם שלישי, שאינו צד להליך ואשר לא הוגש תצהיר תומך מצדו והוא לא התייצב להיחקר על טענותיו בדיון. לא הוצגו על-ידי התובע ראיות של ממש, לבד מראיות נסיבתיות שנערכו אף הן על-ידי אחרים. התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. דין התביעה להידחות. נוכח העובדה כי כתב התביעה נערך עבור התובע על-ידי חברה מסחרית שעיסוקה בסיוע לתובעים בתביעות מסוג זה, התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 200 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]