חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: שבתיאל נ' טוטוקרד 5 בע"מ

התובע קיבל מסרון לפיו הוא זכה "בהשתתפות בטופס טוטו חינם". התובע לא לחץ על הקישור בגוף ההודעה "לקבלת המתנה". התובע פנה לחברת ספאם אוף, המסייעת לתובעים לאתר שולחי הודעות פרסומיות, אשר מסרה לו כי לפי בדיקתה ההודעה מפרסמת את שירותי הנתבעת.

נפסק

לא נמצא כי יש לקבוע כי הנתבעת, הגם שהיא נחשבת ה"מפרסם" (שכן תוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיה), שלחה את ההודעה "ביודעין" במובנו של חוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). לא הוכח כי הנתבעת היא ששלחה את ההודעה באופן ישיר אל התובע. לכל היותר ההודעה נשלחה באמצעות אחת מחברות הפרסום המספקת "לידים" לנתבעת ומקבלת תשלום תמורתם. ואולם, מאחר והתובע לא נכנס לקישור עצמו בהודעה, פרטיו לא הגיעו כ"ליד" אל הנתבעת ולכן הנתבעת עצמה לא יכולה לאתר את חברת הפרסום ששלחה את ההודעה, שעה שטענתה היא שמדובר במשלוח הודעה שלא בהרשאה. הגם שמדובר בהודעה שנשלחה לתובע באופן שלכאורה מפרסם את עסקי הנתבעת, מאחר שלא ברור מי היא חברת הפרסום הספציפית ששלחה את ההודעה, לכאורה בשם התובעת, תוך שזו מצהירה כי משלוח כזה, ככל שנעשה, נעשה ללא הרשאה, לא מתקיים רכיב ה"ביודעין" הנדרש לצורך חיוב הנתבעת בפיצוי.התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]