חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: צורף נ' עיסקה טובה סחר ושווק בע"מ

התובע טען כי קיבל מהנתבעת מסרון המהווה דבר פרסומת, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע הודה כי רכש בעבר מוצר מהנתבעת בעסקה טלפונית, אולם טען כי לא צוין בפניו כי המספר שמסר ישמש למשלוח דברי פרסומת. עוד הלין התובע על כך שפניותיו לנתבעת לא נענו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי הבהירה לתובע, בהודעה מוקלטת, כי הפרטים שמסר יסייעו ליצירת קשר בעתיד.

נפסק

אין לקבל את טענת הנתבעת כי די בהודעה מוקלטת כדי להוות הסכמה של התובע לקבלת הודעות בדבר פרסומת. אין ודאות כי הודעה זו הושמעה לתובע. אין די בהודעה זו ועל הנתבעת היה לדאוג כי נציגתה תסביר לתובע מה משמעות השארת פרטיו. בנוסף, הנתבעת ציינה כי בהודעה נמסר כי הפרטים יסייעו ליצירת קשר בעתיד ואין בה כל פירוט לגבי משלוח הודעות פרסומת. אין לפסוק לתובע את הפיצוי המקסימלי. ביהמ"ש לא שוכנע כי התובע עשה את שטען כי עשה לצורך הפסקת המשלוח. הנתבעת שלחה הודעה אחת לתובע, משסברה כי די בהודעה מוקלטת כדי לאפשר לה לעשות כן ומייד עם פנייתו לא שלחה הודעות נוספות. הנתבעת תפצה את התובע ב-300 ש"ח וכן החזר הוצאות של 50 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]