חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: השאש ואח' נ' טוטוקרד 5 בע"מ

התובעים טענו כי הנתבעת שיגרה אליהם מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתם ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי לא היא שלחה את ההודעות לתובעים. התובעים הגישו את התביעה בסיוע חברת ספאם אוף.

נפסק

יש לדחות את התביעות שעה שהתובעים לא עמדו בנטל להוכיח את תביעתם וכן שהנתבעת או מי מטעמה שלחה את ההודעות. האדם שבדק את הקשר בין משלוח ההודעות לתובעים לבין הנתבעת לא העיד במסגרת הדיון. התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת היא ששלחה להם את ההודעות, באופן ישיר או עקיף. אמנם נוסח ההודעה מעודד השתתפות בהגרלות לוטו, אולם משפרטיה של הנתבעת לא רשומים בתוכן ההודעות, לא ניתן לקשור בין תוכן ההודעות לבין הנתבעת, שכן אין חולק כי ישנן חברות רבות נוספות שפועלות ומעודדות השתתפות בהגרלות לוטו, דוגמת הנתבעת. עדותם של התובעים והעדים מטעמם הם בגדר עדות שמיעה במובהק, ביחס לקשר שבין הנתבעת לבין ההודעות שנשלחו. התובעים נמנעו מלהביא לעדות את האדם שהוא היחיד שיזם בדיקה קונקרטית ביחס להודעות שנשלחו והיחיד ששוחח לכאורה עם הנציג מטעם הנתבעת. גם אין מדובר בסיטואציה שבה נציג ספאם אוף השיב להודעות נשוא התביעות, ממכשירם של אחד התובעים, אלא מדובר בפנייה יזומה ממכשיר סלולרי אחר, שבו לא התקבלה כל הודעה, ולכן ספק רב אם בכלל ניתן להסתמך על בדיקה שכזו. הבדיקה נעשתה ללא קשר לדבר הפרסומת שהתקבל. הקושי הראייתי שהתובעים נקלעו אליו נגרם על ידם ולכן אין להם להלין אלא על עצמם. גם אם הנתבעת היא בגדר "מפרסם", הרי שהתובעים לא הוכיחו כי הנתבעת שלחה את ההודעות ביודעין. התובעים לא הניחו תשתית עובדתית המעידה על המודעות של הנתבעת לאופן הפעולה של חברות הפרסום עימן עבדה. הנתבעת טענה שהיא נרדפת על-ידי ספאם אוף. מקריאת הפסיקה עולה כי הנתבעת וספאם אוף הם "שחקנים חוזרים" בבתי המשפט לתביעות קטנות. הטעם לכך מצוי בכך שספאם אוף היא הכוח המניע של ההליכים נגד הנתבעת., תוך שהיא נעזרת בתובעים שונים כדי לעקוף את הוראות סעיף 63 לחוק בתי המשפט. עולה תחושה לא נוחה ממעורבות ספאם אוף. התביעות נדחו, כל אחד מהתובעים ישלם לנתבעת הוצאות בסך 850 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]