חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ארד נ' אבנרי ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה מיום 14.3.2017 [ת"ק 62866-02-16], שדחה את תביעתו של המבקש נגד המשיבים בגין משלוח 6 הודעות פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש טען כי מעולם לא הסכים לקבלת הפרסומים וכי בכותרת ההודעה לא נכתב כי מדובר ב"פרסומת". המשיבים טענו כי המבקש נרשם לקבלת הפרסומים וכי לא מימש את אפשרות ההסרה. ביהמ"ש קמא קיבל את גרסת המשיבים כי המבקש נרשם לאתר המשיבה 2 וכי לא ביקש הסרה. ביחס להודעה שנשלחה לאחר הגשת התביעה, התקבלה טענת המשיבה כי מדובר בטעות אנוש שהייתה נמנעת לו המבקש היה מבקש להסיר עצמו באמצעות התוכנה. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק

דין בקשת רשות הערעור להידחות. אמת המידה למתן רשות ערעור על פסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות היא מחמירה. פעם אחר פעם נדרש ביהמ"ש לתביעות ספאם המוגשות על-ידי תובעים "סדרתיים". בתי המשפט משקיעים זמן שיפוטי יקר ביותר לניהול ההליכים בתביעות אלה, הרבה מעבר למצופה ולנדרש. לא נמצאה בפסק דינו של ביהמ"ש קמא טעות המצדיקה התערבות חריגה של ערכאת הערעור. באשר להודעה שנשלחה למבקש לאחר הגשת התביעה, הרי שלא ניתנה החלטה אופרטיבית בדבר תיקון כתב התביעה וההודעה אינה חלק מחזית המחלוקת לפי כתבי הטענות. קביעות ביהמ"ש קמא באשר להודעה זו הן בגדר "אוביטר" ואינן מצדיקות מתן רשות ערעור. צודק המבקש בטענה לפיה עצם הגשת תביעות רבות לפי חוק הספאם איננה מעידה על חוסר תום ליבו של התובע. לא תמיד התובע הסדרתי יהיה תם לב ולא תמיד יהיה חסר תום לב. הכל תלוי נסיבות ומקרה. במקרה דנן, ביחס לשש ההודעות בגינן הוגשה התביעה נקבע כי המבקש הסכים לקבלן וכי חוק הספאם לא הופר לגביהן. קביעות ביהמ"ש קמא ביחס לחוסר תום הלב היו על בסיס התרשמותו מהתנהלות התובע הספציפי. הקביעה אינה מחייבת את התערבות ערכאת הערעור.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]