חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: רבי נ' וייס

התובע טען כי הנתבע שלח לו 6 הודעות דוא"ל הכוללות לינקים לכתבות פרי עטו של הנתבע, בניגוד לכאורה להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע ביקש מהתובע להפסיק את משלוח ההודעות כבר לאחר המסר הראשון, אך הנתבע שלח לו 5 הודעות נוספות.

נפסק

כל תכליתן של הכתבות ששיגר הנתבע לתובע היא להצביע על כשלים שנפלו, לשיטתו, בפעילות משרד התקשורת. מדובר בכתבות אינפורמטיביות המערבות ביקורת על משרדים וגופים ממשלתיים, שאין בהן כל הנעה כלכלית של מקבל המסר ולכן אינן בגדר מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים. אין צורך להכריע האם המסרים מהווים "תעמולה", שכן מונח זה התווסף לחוק לאחר משלוח המסר האחרון. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.