תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
נפסק
התובעת הראתה כי הנתבעת שלחה לה 5 הודעות פרסומת בדוא"ל. הנתבעת הייתה רשאית לעשות כן רק ככל וקיבלה את הסכמתה המפורשת של התובעת לכך; או ככל שהודיעה לה, במהלך רכישה של מוצר או שירות, כי אפשר שתשלח לה דברי פרסומת המתייחסים למוצרים או שירותים דומים, נתנה לה את האפשרות לסרב לכך, והתובעת מצדה לא עשתה כן. הנתבעת אמנם הראתה כי התובעת הייתה לקוחתה, וטענה כי התובעת הסכימה לקבלת ההודעות, אך ציינה כי אין בידיה אסמכתא לכך. דין התביעה להתקבל. ביחס לגובה הפיצוי, בשקלול נסיבות המקרה, לרבות העובדה שחלק מההודעות לא עמדו בדרישות החוק גם בהיבטים נוספים, יש מקום לחרוג לקולא מהסך של 1,000 ש"ח להודעה, בעיקר בשים לב לכך שהתובעת אכן הייתה לקוחתה של הנתבעת ולכך שטענת הנתבעת לפיה היא שולחת הודעות ללקוחותיה בלבד לא נסתרה. הפיצוי יעמוד על סך של 650 ש"ח לכל הודעה, 3,250 ש"ח סה"כ. כן נפסקו הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח, הכולל גם הוצאות בגין ביטול פסק-דין לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל.
