חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: גרינוולד נ' פיצה פרטובלו – חסן

התובע טען כי הנתבע שלח לו 10 מסרונים הכוללים דברי פרסומת, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע הוא בעל פיצרייה בבת-ים. הנתבע טען כי התובע אישר קבלת הודעות פרסומיות, כאשר מילה "כרטיס מועדון" בו השלים את פרטיו.

נפסק

התובע הכחיש כל קשר לכרטיס המועדון שהוצג. לא עלה בידי הנתבע לסתור את טענות התובע ואת הכחשתו. אין לקבל את טענת הנתבע כי היה על התובע לשלוח הודעת הסרה. מתן אפשרות הסרה מרשימת התפוצה, כשלעצמה, אינה מחייבת את מקבל ההודעה לפעול לפי אפשרות זו. אין באי מימוש אפשרות ההסרה כדי להפחית בהכרח משווי הפיצוי המגיע למקבל ההודעה. משלוח הודעת "הסר" לנתבע אינה גורמת להסרת הנמען באופן מידי אלא פותחת קישור ובו התרעה. אין אפוא לזקוף לחובת התובע את העובדה כי לא השלים את פעולת ההסרה, שכן היה קיים חשש כי ייגרם לו נזק לטלפון. לא קיימת לנתבע הגנה ראויה. חיוב הנתבע בפיצוי בסך 600 ש"ח בגין משלוח כל אחד מהמסרונים (6,000 ש"ח סה"כ) יבטיח הרתעה מספקת לנתבע מפני משלוח הודעות נוספות לנמענים בניגוד לחוק. הנתבע ישלם גם את הוצאות התובע בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]