חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: חאיק נ' יינות ביתן בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בראשל"צ [ת"ק 64326-12-14], שקיבל בחלקה את תביעת המבקשת וחייב את המשיבה לשלם לה 2,600 ש"ח כפיצוי בגין משלוח 34 מסרונים פרסומיים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשת טענה כי ביהמ"ש קמא שלא פסק לזכותה את מלוא סכום התביעה (וזאת לאור מסקנתו כי מרבית המסרונים נשלחו בשל כשל במערכות המחשוב של המשיבה).

נפסק

יש להיעתר לבקשה, לדון בה כערעור ולקבל את הערעור בחלקו. יש לראות את ההודעות שקיבלה המבקשת: 31 הודעות שנשלחו כולן ללא הסכמתה, באותו היום ובטווח של 3 שעות, וכן שלוש הודעות נוספות שנשלחו כ-12 יום לאחר מכן, כהודעות שבגינן זכאית המבקשת לפיצוי כחוק. יחד עם זאת, אין ביהמ"ש חייב לפסוק את הפיצוי המקסימלי. ביחס ל-31 ההודעות הראשונות תפצה המשיבה את המבקשת ב-300 ש"ח לכל הודעה. ביחס לכל הודעה שנשלחה לאחר מכן תפצה המשיבה את המבקשת ב-1,000 ש"ח להודעה. סה"כ תפצה המשיבה את המבקשת ב-12,300 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח בשתי הערכאות.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]