חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: גילמן נ' מידע כנסים בע"מ

התובעת טענה כי על הנתבעת לפצות אותה לאחר ששלחה לה הודעות פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בדיון אישרה התובעת כי נרשמה לקבלת הודעות ושירותים מהנתבעת, אך טענה כי ביקשה מספר פעמים כי תסיר אותה מרשימת התפוצה. הנתבעת טענה כי היא עושה שימוש בתוכנת דיוור המונעת את האפשרות להמשיך במשלוח לנמען שביקש את הסרתו, וכן כי הנתבעת לא פעלה בדרך הנכונה לשם הסרתה מהמערכת.

נפסק

בהעדר מחלוקת באשר להסכמת התובעת לקבלת דיוור מהנתבעת מלכתחילה, יש לבחון את משמעות מתן הודעתה של התובעת שלא באמצעות תגובה להודעה שקיבלה. החוק קובע, בסעיף 30א(ד), כי יש לאפשר לנמען לשלוח הודעת סירוב בכתב, או בדרך שבה שוגר אליו דבר הפרסומת. התובעת ביקשה להסירה מהרשימה בדרך של סימון במענה להודעות שקיבלה ובהמשך בפניות במייל לנתבעת, ומשכך מילאה אחר הוראות החוק והיה על הנתבעת להימנע ממשלוח דברי פרסומת נוספים. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התובעת לא מילאה אחר הוראות המערכת. דין התביעה להתקבל. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4,500 ש"ח בצירוף אגרה בסך 180 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]