חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: מאירי נ' פילת מקבוצת היי-קפיטל בע"מ

התובע טען כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, עת שלחה לו 5 הודעות דוא"ל המהוות דבר פרסומת, ללא הסכמתו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע הוא "צייד של תביעות ספאם" וכי יש לדחות את תביעתו מחמת חוסר תום-לב קיצוני. הנתבעת הוסיפה טענות שונות ביחס לזהותה כמפרסם, התוכן הפרסומי של ההודעות ועוד.

נפסק

עיון בהודעות מלמד כי 4 מהן מהוות דבר פרסומת לפי החוק וכי הנתבעת היא מי שההודעות מפרסמות את שירותיה. התובע טען כי לא הסכים לקבל דברי פרסומת מהנתבעת. הנתבעת הציגה רשומה מתוך מחשביה באשר לפרטי התובע, אך לא די בהצגת הרשומה ללא עדות מתאימה של בעל תפקיד רלבנטי אצל הנתבעת, על-מנת שיסביר כיצד הגיעו אותם פרטים לרישומי הנתבעת ומה הליך איסוף המידע לגבי כל נמעני הנתבעת. התובע לא הכחיש כי הותיר את פרטיו ואת קורות החיים שלו לצורך הגשת מועמדות למשרה באמצעות הנתבעת. אולם, גם אם התובע מסר את פרטיו בחיפוש אחר משרה כרו"ח, אין בכך כדי ליתן הסכמתו לקבל דברי פרסומת בנוגע לנושאים שבתחום עיסוקה של הנתבעת. הנתבעת טענה עוד כי אחת ההודעות נשלחה לכתובת דוא"ל הנחזית ככתובת דוא"ל של בית עסק. גם אם אחת מכתובות התובע נחזית ככתובת בית עסק, רשאית הייתה הנתבעת לכל היותר לשלוח לבית העסק הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת ולא לשלוח הודעת פרסומת כשלעצמה. ממילא לא מדובר במשלוח חד פעמי של הודעה, אלא במשלוח 3 הודעות לאותה כתובת.

באשר לשתיים מההודעות, אין מחלוקת באשר למיהות הנתבעת כשולחת. בנסיבות אלה, מאחר שמדובר ב-2 הודעות ששלחה הנתבעת ושמפרסמות את עסקיה, ומשלא הוכחה הסכמה של התובע לקבלתן, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגינן. לגבי שתי ההודעות הנוספות, אלו אמנם מפרסמות את שירותי הנתבעת, אך נשלחו בפועל בידי צד ג' ("המקפצה לעסקים"). הנתבעת טענה כי צד ג' פעל בניגוד לחוק שלא על דעתה, לאחר שהתחייב כי משלוח הודעות פרסומת ייעשה בכפוף לדין. יש לקבל את עמדת הנתבעת כי אינה חבה לגבי אותן הודעות. בעניין  Mega[רע"א 1621/16] נקבע כי מי שהתקשר עם קבלן עצמאי בחוזה לביצוע עבודה, אינו נדרש לפקח על העבודה וכי אין באי-הפיקוח כדי להפעיל את החריג שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין. התובע, שידע שחלק מההודעות נשלחו על-ידי צד ג', בחר שלא לתבוע את צד ג' וגם לא הוכיח כי הנתבעת הייתה מודעת לכך שצד ג' פועל לכאורה בניגוד לחוק הספאם, ולו כהסכמה שבשתיקה [עניין א.א. קליניקות כרמל – רע"א 2059/16]. אם שלח צד ג' הודעות לתובע בניגוד לחוק, הרי שלא מתקיים רכיב ה"ביודעין" הנדרש לפי החוק לצורך פסיקת פיצוי בשל אותן הודעות. הטענה הנוגעת לסעיף 5 לפקודת הנזיקין, בנוגע ל"הסתכנות מרצון" למי שמחזיק מספר תיבות דוא"ל, אינה רלוונטית לחוק הספאם שבסיסו פיצוי ללא הוכחת נזק. יש לחייב את הנתבעת ביחס לשתי הודעות ועליה לפצות את התובע ב-650 ש"ח בגין כל הודעה (1,300 ש"ח), בתוספת הוצאות בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]