חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: בן דוד נ' עמית ארבל סוכנות לביטוח (2008) בע"מ ואח'

התובעת טענה כי על הנתבעת לפצות אותה בשל דבר פרסומת שנשלח לטלפון הנייד שלה, בניגוד לכאורה להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התביעה הוגשה באמצעות חברת "ספאם אוף". הנתבעות טענו כי לא שלחו את ההודעה לתובעת.

נפסק

דין התביעה להידחות. על-גבי ההודעה שנשלחה לתובעת לא מצוינים פרטי השולח ועל התובעת להוכיח כי הנתבעות הן ששלחו את ההודעה. נטען כי הוכחה זו מצויה בנספחי כתב התביעה, אולם אלו לא נערכו על-ידי התובעת ומי שערכם לא התייצב לעדות ולא ניתן לייחס לנספחים משקל ראייתי בנסיבות אלה. התובעת אמנם טענה כי גם היא לחצה על הקישור שבהודעה, אולם לא ידעה לומר לאיזה אתר הגיעה כתוצאה מכך. גם לו הייתה מצליחה התובעת להוכיח כי דברי הפרסומת נשלחו על-ידי הנתבעות ובניגוד להסכמתה, לא מן הנמנע כי לא היה מקום לפסוק לה פיצוי בנסיבות בהן הוגשה התביעה [עניין ארד – רת"ק 31506-05-17]. התובעת תישא בהוצאות הנתבעות בסך 300 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]