התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה הודעות פרסומת לטלפון הסלולרי, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
נפסק
התובעת אישרה כי ערכה את כתב התביעה וכן את הבדיקות שעמדו ברקע לעריכתו, בעזרת חברת "ספאם אוף". נציג החברה לא העיד אודות הבדיקות שערך, אולם התובעת העידה כי חזרה על מקצת הבדיקות ואישרה כי הנתבעת היא שעומדת מאחורי הפרסומות שנשלחו. הנתבעת אישרה כי בשל כשל טכני אכן שלחה דברי פרסומת לנמענים שלא נתנו לכך את הסכמתם וטענה כי הדבר נעשה בתום לב. בשים לב להודאתה המסויגת של הנתבעת ולעדות התובעת, עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה וביהמ"ש שוכנע כי הנתבעת היא ששלחה את דברי הפרסומת לטלפון הסלולרי של התובעת. משכך, על הנתבעת לפצות את התובעת בקשר לדברי פרסומת אלה, שלושה במספר. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 1,200 ש"ח, בצירוף אגרה בסך 50 ש"ח והוצאות משפט בסך 150 ש"ח.
