חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: לוטוסנד בע"מ ואח' נ' אדרי

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים [ת"ק 47471-11-16], שחייב את המבקשת לשלם למשיב סך של 3,000 ש"ח (100 ש"ח עבור כל הודעה ששלחה למשיב, שלא עמדה בהוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). ביהמ"ש קמא קבע כי ההודעות ששלחה המבקשת מהוות "דבר פרסומת", אך כי המשיב נרשם לקבלת שירותי המבקשת וכי במסגרת זו נתן את הסכמתו לקבלת ההודעות ממנה. עם זאת, נקבע כי ההודעות ששלחה המבקשת לא עמדו במלוא הוראות החוק.

נפסק

אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש לתביעות קטנות. יש לראות בתביעה כתביעה אישית של המשיב ולא כתביעה של חברת ספאם אוף. אין אף מקום להתערב במסקנות ביהמ"ש. האחרון ערך איזון ראוי בין המצב העובדתי שנפרש בפניו לבין הוראות החוק, והגיע למסקנה שהיה על המבקשת לפעול בהתאם להוראות החוק וליצור אפשרות הסרה נוחה של קבלת הודעות הפרסומת. לפיכך, פסק ביהמ"ש פיצוי על הצד הנמוך. יש לדחות את בקשת רשות הערעור. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 1,500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]