חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: זילברג נ' גלסברג ואח'

בקשת המבקש להתיר לו לצאת מהקבוצה שבשמה מנוהלת התביעה הייצוגית. המבקש טען כי אינו צד לתיק וכי פנה למשיבה 2 בדרישה לפיצוי לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בתגובה, השיבה לו המשיבה 2 כי מכיוון שאושרה התביעה והוא נכלל בקבוצה, אין הוא יכול לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק עבור ההודעות המפרות.

נפסק

ביום 24.1.2017 הגישו המשיבים בקשה לאישור הסדר דיוני, לפיו תתקבל הבקשה לאישור התביעה כייצוגית וכי הקבוצה שבשמה תנוהל התביעה הייצוגית היא "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על-ידי המשיבה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וזאת בתקופה שקדמה להגשת התובענה". ביום 25.1.2017 קיבל ביהמ"ש את הבקשה ואישר את ההסדר הדיוני בין הצדדים. הודעה על האישור פורסמה בתחילת פברואר 2017. יש לדחות את טענת המשיב 1, כאילו רשאי המבקש לנהל הליך אישי גם ללא בקשת אישור. כפי שנקבע בעניין גרופר [רע"א 7294/17], חסום המבקש מלהגיש תביעה אישית, עקב כך שהתביעה הייצוגית עוסקת באותה עילה. לפי סעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי אדם להודיע לביהמ"ש, תוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה על האישור, על רצונו שלא להיכלל בקבוצה. המבקש היה מודע היטב להחלטת האישור, לכל המאוחר ביום 13.6.2017, אך למרות זאת לא שלח הודעה על רצונו לצאת מהקבוצה, לא 45 ימים לאחר הפרסום ולא לאחר שללא ספק ידע על האישור והקבוצה. המבקש לא ביקש להאריך את המועד לפי סעיף 11(ב) לחוק. הבקשה נדחתה. המבקש ישלם למשיבה 2 הוצאות משפט בסך 4,680 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]