חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: מאירי נ' להט

התובע טען כי הנתבע שלח לו 45 דברי פרסומת בהודעות אלקטרוניות, ללא הסכמתו, מבלי שצוינה בהודעות המילה "פרסומת", ותוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע, המפרסם עצמו ב-LinkedIn, מפיץ ניוזלטר (עלון מידע) בו הוא נותן עצות ותובנות בתחום המכירות. לטענתו, אופן הרישום באתר מחייב תהליך של "אישור כפול" לצורך הצטרפות לרשימת התפוצה וכי התובע פנה אליו, הזין את פרטיו ואף אישר את רישומו. הנתבע טען עוד כי המסרים שהוא מפרסם נועדו לספק לקוראים ידע ולא לעודד מכירות.

נפסק

הנתבע צירף צילום מסך המעיד כי התובע נרשם באתר לקבלת הניוזלטר וכן הוא צירף פניה של התובע להצטרף לקבוצתו האישית של הנתבע ב-LinkedIn. התובע הצטרף מיוזמתו לרשימת התפוצה של הנתבע והוסר מיד לאחר ששלח בקשת הסרה. בכל אחד מהיוזלטרים מופיע שמו המסחרי של הנתבע וכן קישור לצורך תיאום שיחה עמו. תכלית שליחת הניוזלטר אינה רק הפצת מידע, אלא גם הרחבת קשריו המסחריים של הנתבע. אין נפקא מינה אם הנתבע הפיק בפועל רווח כלכלי כתוצאה מהפצת הניוזלטר. על הנתבע היה לציין במפורש כי מדובר בפרסומת, והוא לא עשה כן. באשר לגובה הפיצוי יש לקחת בחשבון כי הנתבע מודע להוראות החוק ועושה כמיטב יכולתו על-מנת לקיים אותן. יש גם להתחשב בכך כי אין מדובר בתוכן פרסומי מובהק המעודד הוצאת כספים. יש גם לקחת בחשבון כי התובע "אגר" 45 הודעות. התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובע 50 ש"ח עבור כל הודעה וסה"כ 2,250 ש"ח, בתוספת החזר אגרה של 1,126 ש"ח והוצאות משפט בסך 750 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]