חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: מדובוי נ' הוט מובייל בע"מ

התובע טען כי נציגי שיווק של הנתבעת התקשרו אליו עשרות פעמים בניסיון לשכנעו להצטרף לשירותי התקשורת של הנתבעת, על-אף בקשותיו הרבות כי יחדלו מכך. התובע ביסס את תביעתו, בין היתר, על חוק הגנת הפרטיות וכן טען להפרת חובה חקוקה שבסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי אין להטיל עליה אחריות לשיחות שביצעו משווקים חיצוניים שהם קבלנים עצמאיים וכי שיחת טלפון אנושית אינה פרסומת אסור מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת.

נפסק

יש לקבל את התביעה באופן חלקי. יש לקבל את טענת הנתבעת כי שיחות טלפון אינן מהוות פרסומת אסורה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, וזאת לפי הפסיקה הרווחת [עניין הירש – ת"ק 62694-12-15; עניין הורוביץ – ת"ק 445-01-16]. עם זאת, יש ממש בעילת התביעה של התובע מכוח חוק הגנת הפרטיות. אין לקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי הוטרד מהשיחות. טבעי כי שיחות חוזרות ונשנות אל התובע, המהוות "מסע שכנוע", בעת שהתובע מבקש להפסיק את שיחות אלה, מהוות הטרדה. אין לקבל את טענת הנתבעת כי אין להטיל עליה אחריות כיוון שהשיחות בוצעו על-ידי משווקים חיצוניים. המשווקים הזדהו כנציגי הנתבעת והתובע לא ידע, או היה אמור לדעת, כי מדובר במשווקים עצמאיים. התברר כי הנתבעת מודעת להתנהלותם של משווקיה החיצוניים ולשיחות שהם מבצעים עבורה. היה על הנתבעת להגיש הודעת צד ג' נגד המשווקים, שכן המידע אודות המשווקים מצוי בידיה ולא בידי הלקוח. התובע זכאי לפיצוי מהנתבעת בגין הטרדתו. הנתבעת תפצה את התובע ב-5,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]