חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: בליטשטיין ואח' נ' המשביר 365 החזקות בע"מ

בקשת המבקשים לאישור תובענה כייצוגית, שעיקרה בטענה כי המשיבה שלחה אליהם דברי פרסומת באמצעות מסרונים, ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק

דין בקשת האישור להידחות. המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח את התנאים לאישור התובענה כייצוגית (ובכלל זה התנאים הקבועים בסעיפים 8(א)(1) ו-8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006). המשיבה פרטה את דרכי ההצטרפות למועדון הלקוחות והבהירה כי ניתן לעשות זאת באמצעות אתר המועדון, בסניפי המשיבה ובאמצעות הרשמה אינטרנטית בהתאם להסכמי שיתוף הפעולה של המשיבים עם גורמים שונים ובהם חברות הסעדה. המשיבה הוכיחה שבכל אחת מאפשרויות ההצטרפות קיימת לחברי המועדון האפשרות לבחור אם ברצונם לקבל מידע שיווקי מהמשיבה וכן מצוינת האפשרות לבקש חדילה מקבלת המידע. למשיבה מערכת אוטומטית המסירה כל נמען המודיע על רצונו שלא לקבל דברי פרסומת. שיטת פעולה לגיטימית זו לא נסתרה על-ידי המבקשים ומנגד לא הוכחה על-ידם קיומה של מדיניות מכוונת שיש בה משום הפרה שיטתית של הדין. מקובלת טענת המשיבה כי מצופה כי אלו המבקשים לייצג קבוצת תובעים, בטענה לקיומה של הפרה רוחבית של המשיבה את חוק התקשורת, כי יערכו את כל הבדיקות המתחייבות ביחס לסוגיה של הסכמה רוחבית וביחס לעילת התביעה האישית שלהם בטרם הגשת בקשת האישור, ולא יסתפקו בניסוחים פתלתלים לפיהם "למיטב ידיעתם" לא נתנו הסכמה למשלוח הודעות פרסומת. הוכח כי המבקשים 1-2 הצטרפו למועדון המשיבה ונתנו הסכמתם לקבלת המסרונים, ואין להם עילת תביעה אישית נגד המשיבה. המחלוקת העובדתית ביחס לעילת התביעה של המבקש 3 לא התבררה די הצורך. אף אם קיימת למבקש עילת תביעה אישית, ממילא קיימים קשיים נוספים בפניהם עומדת תביעתו, דוגמת העובדה כי הטלפון היה בשימוש בנו של המבקש 3 ולא בשימושו העצמי, כך שכלל לא ברור שהמבקש 3 הוא בעל זכות התביעה או כי נגרם לו נזק כלשהו. אין בדוגמאות הבלתי מייצגות של המבקשים, שחלקן אף אינן מלמדות על הפרת הדין על-ידי המשיבה, כדי לעמוד בנטל כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בנסיבות העניין או כי קיימת קבוצת נפגעים המצדיקה את ניהול התובענה כייצוגית. אין בהסתמכות על קיומן של מספר מצומצם של תלונות ותביעות קטנות כדי לעמוד בנטל המוטל על המבקשים. אין בנתונים הקיימים כדי ללמד על קיומה של שיטה או מדיניות פסולה בה נוהגת המשיבה או כי קיימת קבוצה המצדיקה ניהול הליך ייצוגי. למעלה מן הצורך, בשים לב לדרישה כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, יש להתייחס גם לבעייתיות העולה מכך כי המבקש 1 משמש גם כב"כ המייצג של הקבוצה. בקשת האישור נדחתה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 30,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]