חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: שפירא נ' עופרי

שתי בקשות רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת [ת"ק 23364-04-17]. המבקש תבע את המשיב, יחצ"ן מסיבות, מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שהמשיב שלח למבקש 26 הודעות פרסומת למסיבות ואירועים באמצעות פייסבוק. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי המבקש הסכים לקבל הודעות מהמשיב לאחר שצירף אותו כחבר בפייסבוק, אך כי על המשיב היה לחדול ממשלוח ההודעות לאחר שהמבקש ביקש זאת ממנו. עוד נקבע כי העובדה כי המבקש יכול היה לחסום את המשיב, או להסירו מרשימת החברים, אין בה כדי לפטור את המשיב מאחריות. נפסק כי על המשיב לפצות את המבקש בסך כולל של 3,000 ש"ח בגין 20 ההודעות שנשלחו לאחר דרישת ההסרה. התביעה שהוגשה נגד המועדון נדחתה. מכאן בקשות רשות הערעור.

נפסק

דין שתי הבקשות להידחות. רשות ערעור ביחס לפסקי-דין הניתנים בבית המשפט לתביעות קטנות תינתן במקרים חריגים במיוחד. התערבות בפסקי דין מסוג זה תעשה במשורה בלבד. בעניין הנדון לא חל אילו מהחריגים הללו. באשר לבקשת המבקש (התובע), פסק-הדין שניתן מנומק היטב, מאוזן ומידתי. אין עילה לפיצוי המבקש לפני שביקש מהמשיב, חברו בפייסבוק, להפסיק לשלוח אליו הודעות. המשיב יכל לסבור מלכתחילה שיש בבקשת החברות ששלח לו המבקש משום הסכמה לקבלת מסרים שונים, לרבות מסרים היכולים להתפרש כפרסומת ואפילו פרסומת ממש. אין הדבר כך שעה שהמבקש ביקש באופן מפורש להפסיק לשלוח אליו הודעות פרסומת, אך לא חסם את המשיב מלהמשיך להיות חברו ברשת החברתית. על המשיב היה לכבד את בקשת המבקש ומשלא עשה כן זכאי המבקש לפיצוי.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]