התובעת טענה כי הנתבעת,העוסקת בממכר גלידות, שלחה לה 14 הודעות טקסט פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת 2 הצטרפה להליך לאור הודעתה כי היא האחראית למשלוח הודעות מטעם הנתבעת 1. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלת הנזק בלבד.
נפסק
דין התביעה להתקבל בחלקה. בית המשפט אימץ את גרסת התובעת כי לא נתנה את הסכמתה לקבל את דברי הפרסומת. בהתחשב בכך שהנתבעות לא חלקו על האחריות, הרי שמדובר בהפרת הוראות סעיף 30א(ב) לחוק. מדובר ב-14 הודעות, אולם אין להסיק כי מדובר במכפלה של מספר ההודעות באלף ש"ח להודעה. נציג הנתבעות הבהיר כי הנתבעות חדלו לשלוח הודעות וכי ההודעות נשוא התביעה נשלחו לפני 3 שנים. יש מקום להטלת פיצויים לדוגמה שישמשו כלים להרתעת הרבים מפני משלוח דברי פרסומת בניגוד לדין. עם זאת, יש להפחית את שיעור הפיצוי בנסיבות בהן הנתבעות אינן חולקות על משלוח דברי הפרסומת ונוטלות אחריות על מעשיהן וכן לאור העובדה כי חדלו ממשלוח דיוורים. די בהטלת פיצויים בשיעור של 250 ש"ח להודעה, 3,500 ש"ח סה"כ, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
