חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: בן דוד נ' ישראכרט בע"מ

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענת המבקש כי המשיבה שלחה לו מסרונים פרסומיים ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש הוא לקוח המשיבה (חברת אשראי). המשיבה טענה כי המסרונים השיווקיים שהיא משגרת ללקוחותיה נשלחים בהתאם להוראות החוק, לרבות בעניינו של המבקש, שנתן את הסכמתו לכך.

נפסק

לא מתקיימים התנאים לאישור תביעת המבקש כתובענה ייצוגית. בעימות שבין עדות איש המכירות של המבקשת, הנתמכת בטופס החתום על-ידי המבקש, אל מול עדות המבקש, יש להעדיף את גרסת איש המכירות ולקבוע כי המבקש הסכים לקבל מידע שיווקי. הואיל וכך, המידע השיווקי נשלח לו לפי הסכמתו והמשיבה לא הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק. אכן, אי הסרת שמו של המבקש מרשימת התפוצה, לאחר שיחתו עם נציגת השירות, מנוגדת להוראות החוק, אך הבקשה לאישור הוגשה בשם הקבוצה של אנשים שקיבלו מסרונים מהמשיבה מבלי שביקשו זאת, ולא כלל האנשים שקיבלו מסרונים לאחר שביקשו הסרה. בהתאם לכך גם נטענו הנזקים, שכולם בגין משלוח מסרונים לפני בקשת הסרה. לכן, העובדה כי המשיבה לא הסירה את שמו של המבקש במשך 8 חודשים לאחר שיחתו עם נציגת השירות, חורגת מהבקשה לאישור ומתביעתו האישית של המבקש. דין הבקשה להידחות. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 17,500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.