חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אנג'ל ואח' נ' מ.א.ג. פרויקטים ויזמות בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 59204-09-17], שדחה את תביעותיהם של המבקשים לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על פסק דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות, לרבות בתביעות מכוח חוק התקשורת, ניתנת במקרים חריגים בלבד [עניין רז – רע"א 1868/16; עניין עזרא – רע"א 9162/16; עניין רז – רע"א 1231/17]. מלשון סעיף 30א(י)(1) לחוק עולה ברורות כי המחוקק לא חייב את ביהמ"ש בפסיקת הפיצוי, אלא הותיר זאת לשיקול דעתו. במקרים המתאימים רשאי ביהמ"ש שלא לפסוק פיצוי אם הוא מגיע למסקנה כי אין הצדקה לכך. הסוגיה שהמבקשים מציגים כעקרונית כבר נידונה והוכרעה גם בבית המשפט העליון. ביהמ"ש קמא השתית את מסקנותיו על סמך עדויות וראיות שהונחו בפניו, תוך שהעדיף את גרסת הנתבעת. אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות אליהם מגיעה הערכאה הדיונית ואין סיבה לסטות מכלל זה במקרה דנן. למרות שנמצא כי חלק מההודעות שנשלחו לא נשאו את המילה "פרסומת" וכן הודעות הפרסומת נשלחו למבקשת ללא הסכמתה, נימק בית המשפט קמא מדוע בנסיבות העניין אין הצדקה לחייב את המשיבות לפצות את המבקשים.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]