חזרה לעמוד הקודם

קנדה: הטלת חובת קידום ומימון של תוכן מקומי על שירותי סטרימינג של מוזיקה וטלוויזיה

חוק הצפייה באינטרנט (Online Streaming Act) הוא תיקון לחוק השידורים הקנדי כך שיתאים להתפתחויות הטכנולוגיות להפצת תכני וידאו ומוזיקה על גבי רשת האינטרנט ויחול גם על שירותי סטרימינג כגון Netflix או Spotify. התיקון לחוק עבר בפרלמנט הקנדי ב-21.06.2022 ובסנאט הקנדי ב-02.02.2023, ואושר סופית ב-27.04.2023.  

מטרת חוק השידורים המקורי היא לקבע את מעמדה של הנציבות הקנדית לרדיו-טלוויזיה ותקשורת (CRTC) כרגולטור הממונה על תחום השידורים וקידום היצירה המקומית במסגרתם ועיגון חובתם של המשדרים להבטיח מגוון תרבותי ויצירתי עבור הציבור הקנדי ומנקודת מבטו. את ההגדרה למהו תוכן קנדי, קובעת גם הנציבות. עם זאת, חוק השידורים המקורי, אינו כולל שידורי אינטרנט בהגדרתו של שידורים. בהתאם לכך, מטרת התיקון החדש היא לדאוג שניתנת עדיפות לצרכים ולאינטרסים הקנדים גם בעידן הטכנולוגי הנוכחי זה.  

תמצית הוראות החוק

תיקון החוק מבהיר ששירותי שידור אינטרנטיים, דוגמת Netflix או Spotify נכללים תחת חוק השידורים, וקובע הגדרה מיוחדת לשירותים אלה (Online undertakings). כיוצא מכך, כפופים שירותים אלה לסמכויות הרגולטוריות של הנציבות הקנדית. כך, גם על שירותי תוכן אודיו-ויזואלי מקוונים עשויות לחול הוראות בנוגע לכמות או בולטות של תוכן קנדי עבור משתמשים בקנדה או מימון השקעה כספית בהפקה של תוכן קנדי או תמיכה ביוצרים קנדיים. עם זאת, החוק קובע שדרישות אלו לא יופנו לעבר משתמשי הפלטפורמות. החוק קובע שמשתמש העושה שימוש בשירות מדיה חברתית בכדי לשדר דרך האינטרנט שידור אשר מיועד למשתמשים אחרים של השירות, ושאינו קשור לספק השירות, לא יחשב כגוף שידור לפי חוק זה. עם זאת, בדברי ההסבר לחוק, הבהירה ממשלת קנדה שאם גוף מרוויח כסף משידור תוכן מקצועי, כמו שיר מוכר או אירוע ספורט, ייתכן והוא יהיה כפוף לרגולציה. הממשלה הקנדית סירבה לכלול בתיקון הבהרה כי הוא מחריג במפורש תוכן שנוצר על-ידי משתמשים בפלטפורמות, בטענה שממילא זו לא כוונתה בחוק וניסוחו הנוכחי מספק הגנה מספקת. על כן, ייתכן שמשתמשים יוצרי תוכן יוחרגו בפועל על-ידי הנציבות, שניתן לה כוח רב בקביעת הקריטריונים לאכיפת החוק.  

כמו כן, תיקון החוק קובע שהנציבות אינה רשאית להטיל חובות על שירותי שידור אשר דורשות מהם להשתמש באלגוריתם מסוים (specific computer algorithm or source code) לצורך עמידה בחובות אלו. עם זאת, יושב ראש הנציבות ציין בפני הסנאט הקנדי שעל אף שהחוק אוסר על הנציבות לדרוש שינוי באלגוריתם, הוא רוצה שהחוק יגרום לחברות לשנות את האלגוריתם כך שתתקבל התוצאה הרצויה לפי הנציבות (מתן עדיפות לתוכן קנדי). 

בנוסף, התיקון קובע מספר שינויים אשר מיועדים לעזור לשידורים ולתוכן של ילידים וקבוצות מיעוט אחרות. לדוגמא, החוק מתקן את הסעיף בחוק השידורים שדרש מחברות שידור לשרת את הצרכים והרצונות של תושבי קנדה בתחום התעסוקה והשידורים, כך שתהיה התייחסות ספציפית לצרכים של הקהילות הילידות וקבוצות המיעוט האחרות בקנדה. דוגמא נוספת הינה שהסעיף אשר ביקש מחברות שידורים לספק מידע מנקודת המבט הקנדית, מתבקש כעת לעשות זאת גם מנקודת המבט של קבוצות ילידים ומיעוט. הדוגמא הבולטת ביותר הינה שהסעיף אשר קבע שעל חברות שידורים לשדר תוכן של קבוצות ילידים כאשר יש משאבים לכך, וויתר על ההתייחסות למשאבים. 

תגובות וביקורות לחוק

גופי מדיה של קבוצות מיעוטים שונות הביעו תמיכה בתיקון לחוק בתקווה שהוא יוביל להשוואת תנאי המשחק בתחום, ויתרום להתפתחות של יוצרים מקבוצות מיעוט ויוביל לתוכן מגוון יותר. גופים אלו ירוויחו מההגנה והתמיכה שהנציבות מבטיחה לתוכן קנדי גם בפלטפורמות אינטרנטיות, וגם ירוויחו מהדגשים הספציפיים שהתיקון נותן הנוגעים לקידום תוכן של קבוצות ילידים ומיעוט. כמו כן, תיקון החוק נתמך על ידי גופי שידור מסורתיים כמו איגוד המשדרים הקנדי אשר איבדו חלק נכבד מקהלם לגופי תקשורת ומדיה באינטרנט אשר עד כה לא נדרשו לעמוד באותן הדרישות הרגולטוריות. תמיכה דומה ניתן לראות מצד איגוד מפיקי התקשורת הקנדי, אשר מוסיף ומדגיש את החשיבות של חיוב ענקיות מדיה להשקיע בהפקות קנדיות.

מנגד, המרכז לחדשנות ממשל בינלאומי (CIGI), מכון מחקר עצמאי ולא מפלגתי, הביע עמדה מורכבת יותר, לפיה תכלית החוק הינה ראויה, אך המסגרת הנבחרת אינה מתאימה. לדעת המכון, הדרך להתמודד עם השינויים הטכנולוגים אינה לנסות לדחוף את הקדמה לתוך מסגרת רגולטורית מיושנת. בנוסף, ארגון OPENmedia מדגיש כי ישנה בעיתיות בכך שהרגולטור יכול להתערב בקביעת התוכן בפלטפורמות אינטרנטיות, תוך ניסיון שאלה יעמדו בדרישת המקומיות. הארגון מוסיף שהאינטרנט פועל בצורה המוצלחת ביותר כאשר יש למשתמשים את יכולת הבחירה ולא כאשר יש הגבלות תוכן במנגנון top-down. זאת ועוד, הארגון רואה בהצעת החוק כמלחמה לא צודקת של תעשיית השידור הוותיקה בהתפתחויות בתחום השידור ומסביר כיצד הדרישה מחברות לא קנדיות להעביר כספים לקרן השידור הקנדית, למעשה מעבירה כסף מהחברות הזרות לחברות המקומיות. בנוסף, לפי הארגון, קשה לראות כיצד תוכל הניצבות לדרוש קידום תוכן קנדי ללא התערבות באלגוריתם של שירותי השידור. לעמדה זו מצטרף גם מייקל גייסט, ראש מכון המחקר לאינטרנט ומשפט סחר מקוון באוניברסיטת אוטווה, אשר טוען שהסעיף אשר קובע שהנציבות אינה רשאית לכפות שינוי אלגוריתמי הוא חסר משמעות עקב הדרישה לתיעדוף תוכן קנדי וכי אין הבדל בין שינוי אלגוריתם כפוי לבין שינוי אלגוריתם דרך כפייה על תוצאה מסוימת.

במסמך שהגישה חברת Tik Tok לממשלה הקנדית, נכתב שעל אף הניסיון להחריג משתמשים, החוק בנוסחו הנוכחי קובע כי משתמש אשר כלל בסרטון שלו, מוזיקה או מקטע מתכנית טלוויזיה, עלול להיות כפוף לרגולציה. בנוסף, החברה מאששת את הטענה כי תיקון החוק ידרוש ממנה לשנות את האלגוריתם שלה. החברה מסבירה שעל אף שמנסחי החוק מתעקשים שהם מעוניינים רק בתוצאה, הדרישה של הנציבות לקדם תוכן קנדי מובילה לכך שפלטפורמה שבנויה על המלצות, כמו Tik Tok, נדרשת לשנות את האלגוריתם.