ביום 06.04.2023 הועברה בהודו חקיקה, שהוצעה לראשונה בינואר 2023, שתחייב רשתות חברתיות להסיר תוכן שהממשלה ההודית תזהה כ"מטעה, שקרי או מזויף", במסגרת מאבקה של הממשלה בדיווחים כוזבים באינטרנט.
נוסח החקיקה הראשית – Information Technology Act
נוסח חקיקת המשנה החדשה (06.04.2023)
רקע – חקיקה קודמת
ה-Information Technology Act הוא חוק שנחקק בהודו בשנת 2000, במטרה להתמודד עם סוגיות של פשיעה אינטרנטית, מסחר אלקטרוני, אסדרה של המרחב הרשתי ואבטחת מידע אישי. החוק מסמיך את הממשלה לחוקק חקיקת משנה בתחומים אותם הוא מסדיר. מכוחו של החוק הממשלה ההודית העבירה בשנת 2011 את חקיקת המשנה Information Technology (Intermediaries Guidelines) Rules, ולאחר מכן עדכנה תקנות אלו בשנת 2021 ושינתה את שמן ל-The Information Technology (Intermediary Guidelines and Digital Media Ethics Code) Rules. תקנות אלו, בפרט התקנות משנת 2021, עוררו בעת חקיקתן ביקורת בטענה לפגיעה בחופש הביטוי ברשת ובפרטיות, משום שלפיהן נקבעו מנגנונים לזיהוי משתמשים ברשת ורשתות חברתיות חויבו להקדיש משאבים להגבלת הפצת תוכן כוזב בפלטפורמות שלהן תחת פיקוח הממשלה.
החקיקה החדשה מהווה עדכון לתקנות משנת 2021, ומאפשרת לממשלה לדרוש מהרשתות החברתיות להסיר פרסומים שהיא מסווגת כמידע שקרי, כוזב, מטעה או מזויף. מלאכת סיווג הפרסומים כראויים להסרה הוטלה בחוק על "גוף בדיקת עובדות שייבחר על-ידי המשרד האחראי". החקיקה תקבע שאי-ציות להנחיות הממשלתיות לגבי הסרת המידע הכוזב, כפי שייקבע על-ידי גוף בדיקת העובדות, יגרור סנקציות שונות, ביניהן הסרת הפטור מאחריות של שירותי תיווך (כמו רשתות חברתיות) שניתן להם לפי ה-Information Technology Act.
החקיקה משווקת על-ידי הממשלה ההודית ככלי הכרחי למאבק ב-Fake News, ומגיעה לאחר שבמהלך 2022 הודו האשימה את הרשתות החברתיות בהפצת שקרים ודיווחים כוזבים. בהתאמה, הממשלה רואה בחוק כהמשך טבעי לדרישות שקיימות ממילא בחקיקה הראשית ובתקנות משנת 2021.
ביקורת על החקיקה
בנוסחה המקורי, הצעת החוק קבעה שתפקיד אימות המידע וסיווגו כשקרי יוענק ללשכת העיתונות הממשלתית ההודית. בעקבות ביקורת על ההחלטה, החקיקה בנוסחה הסופי קובעת שתפקיד אימות המידע יוקצה ל"גוף בדיקת עובדות שייבחר על-ידי המשרד האחראי". לטענת ארגון Accessnow, ארגון בין-לאומי ללא מטרת רווח שפועל להגנה על הגישה החופשית לאינטרנט, שינוי זה לא פותר את הבעיה, משום שהחוק בנוסחו הסופי עדיין נותן לגוף ממשלתי את הסמכות לקבוע מה אמת ומה שקר באינטרנט, ולהסיר תכנים שהוא קובע שאינם תואמים את תפיסתו.
ביקורת נוספת הועלתה בידי ארגון Internet Freedom Foundation, ארגון ללא מטרת רווח הודי שפועל לקידום גישה חופשית לאינטרנט ברחבי הודו, שמציין שהגדרת המילים "שקרי", "מזויף" ו"מטעה" בחוק אינה ברורה ונתונה לפרשנות רחבה של הממשלה. כך, יש חשש כבד שהממשלה תעשה בסמכויות שלה שימוש להגבלת חופש הביטוי ברשת. בנוסף, מציין הארגון שהסנקציות שיוטלו בחקיקה על אי-פעולה של הפלטפורמות לגבי "מידע שקרי" חמורות במיוחד, ובפרט כוללות הטלת אחריות על הפלטפורמות לגבי המידע שפורסם, באופן שיחייב אותן לציית. לאור זאת, מבקרי החוק רואים בו כלי לצנזורה ממשלתית על האינטרנט, באופן שפוגע בגישה החופשית למידע, בחופש העיתונות ובחופש הביטוי, באופן שאינו חוקתי.
