אשר הוגשה ע"י ח"כ זבולון אורלב
נייר עמדה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי – יוני 2011
על סדר יומה של וועדת המדע מונחת הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול), התש"ע–2010, פ/2476/18 (להלן: "הצעת החוק"), אשר תעלה לדיון ב-28 ביוני 2011.
איגוד האינטרנט הישראלי מתכבד בזאת להציג את עמדתו בנושא.
תקציר
- איגוד האינטרנט הישראלי מברך על הצעת החוק. שאלת חשיפת פרטי מעוול היא אמיתית ורלוונטית, וההצעה מכילה מנגנון הולם לטיפול בה.
- החקיקה המוצעת נקודתית לעוולה מסויימת, וראוי להרחיב אותה לטיפול בעוולות נוספות.
- יש מקום לתקן גם את בעיית אי-הנייטרליות הטכנולוגית וההגדרות הרחבות מדי.
- לדעתנו, יש צורך לתקן את הצעת החוק בדרך של שיפורי ניסוח והרחבת היריעה גם לעוולות אחרות מלבד לשון הרע למען יצירת אחידות בטיפול בבעיית חשיפת פרטי מעוול.
נושא חשיפת פרטי אדם שפרסם באופן אנונימי כנגד גורם אחר פרסומים שיש בהם משום עבירה על החוק הינו נושא פרוץ. זאת, בעיקר לאחר שלפני כשנה וחצי קבע ביהמ"ש העליון1 כי לא יאפשר יותר חשיפת פרטי משתמשי אינטרנט אנונימיים, אף אם הוכח כי ביצעו עוולה, עד לחקיקת הוראת חוק ברורה שתקנה לבית המשפט את הסמכות לחשוף את פרטיהם.
הצעת החוק שבנדון מטפלת בנושא חשיפת הפרטים בדרך סבירה ומידתית. המכניזם המוצע בה לחשיפת הפרטים, הוא טוב וראוי. עם זאת, יש בהצעה מספר מרכיבים המצריכים טיפול.
- החקיקה המוצעת נקודתית ועשויה לגרום לחוסר אחידות בטיפול בבעייה
הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק לשון הרע. לפיכך, היא מתייחסת אך ורק לפגיעה שנעשתה בדרך של לשון הרע. אולם טיפול משפטי ראוי ומאוזן בחשיפת פרטי מעוול אנונימי נדרש גם במקרים של עוולות אחרות שאינן לשון הרע. לדוגמא: פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות קניין רוחני וכד'. חשיפת פרטי מבצעי עוולות אלה ואחרות אינה מוסדרת בחקיקה וכאמור, ללא חקיקה מסודרת לא יהיה בהם טיפול שיפוטי ראוי. חקיקה נקודתית כמו זו המוצעת תחייב ביצוע תיקונים דומים גם של חוקים אחרים – הליך איטי ומסורבל שעלול לגרום להסדרה מבולבלת ולא אחידה.
לדעתנו, הטיפול בבעיית חשיפת פרטי מעוולים צריך להיות בדרך של תיקון אחד מרכזי לפקודת הנזיקין או לחילופין באמצעות הוספת סעיף המתקן באופן דומה חוקים רלבנטים נוספים. - מתן אפשרות להתגונן מפני חשיפת הזהות
יש להוסיף להליך המוצע בהצעת החוק אפשרות למפיץ המידע להגיב בטרם נחשפה זהותו. זאת, על מנת שיוכל להתגונן נגד חשיפת פרטיו ו/או נגד התשתית העובדתית שהובילה לתביעה עצמה (הליך המכונה בעולם John Doe) - אי-נייטרליות טכנולוגית
הצעת החוק המוצעת מתייחסת אך ורק לפעילות המבוצעת באמצעות האינטרנט (כך לדוגמא מתייחס סעיף א' להצעת החוק ל"מידע שהופץ ברשת האינטרנט", המרצת הפתיחה שרשאי להגיש היא נגד "ספק שירותי אינטרנט" והגדרת מפיץ מדברת על "משתמש אתר אינטרנט"). כבר היום ניתן לשלוח הודעות אנונימיות שיכולות להיות בהן פגיעה ועבירה על החוק גם באמצעות טלפון סלולרי. סביר שבעתיד יהיו טכנולוגיות נוספות שיאפשרו זאת. הטכנולוגיה משתנה במהירות. על מנת להאריך את חיי החוק, יש להקפיד שהגדרותיו לא יתייחסו לטכנולוגיה ספציפית כדי שיתאים גם לטכנולוגיה של מחר. - הטלת עלויות לא ברורות
ניסוחו הכללי של סעיף ו' להצעת החוק הקובע כי "מגיש המרצת הפתיחה יישא בעלויות הפקת פרטי המפיץ", משאיר את נושא העלויות פרוץ ועלול להביא להטלת עלויות גדולות על מגישי ההמרצה ואף לאי הגשת המרצה בגין פגיעה שבוצעה מחשש מהטלת עלויות בלתי סבירות. מן הראוי לשרטט גבולות גזרה ברורים יותר על מנת ליצור אחידות בהכרעות עתידיות. אנו ממליצים כי יוגדרו בסעיף מספר קטגוריות בהתאם להיקף העבודה הנדרש מהספק לצורך בירור הפרטים.
לסיכום – יש צורך לתקן את הצעת החוק בדרך של שיפורי ניסוח והרחבת היריעה גם לעוולות אחרות למען יצירת אחידות בטיפול בבעיית חשיפת פרטי מעוול.
רע"א 4447/07, רמי מור נ' ברק אי.טי.סי [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ.
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול), התש"ע–2010
