עמוד זה מנגיש נתונים מתוך "דו"ח החדשות הדיגיטליות" שמפרסם מכון רויטרס באוניברסיטת אוקספורד, הבוחן מאפיינים ומגמות של צריכת חדשות מקוונות בקרב 46 שווקים ברחבי העולם (ללא ישראל), על בסיס סקר מקיף שהתבצע בחודשים ינואר-פברואר 2023.
לנתונים אודות צריכת חדשות דיגיטליות בישראל לחצו כאן
אופן צריכת החדשות
- 22% מהמשתתפים במחקר אומרים שהם מעדיפים לצרוך חדשות דרך אתר או אפליקציה כנקודת התחלה; מדובר בירידה של 10% מאז 2018. בנוסף, כאשר בוחנים באופן גלובלי את קבוצות האוכלוסיה הצעירות, מגלים כי יש בקרבן נטייה גדולה יותר לצרוך חדשות דרך רשתות חברתיות או קבלת התראות בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה מבוגרות.
- 17% ממשקי הבית דיווחו כי יש להם מנוי לחדשות מקוונות, בדומה לשנה שעברה. נורווגיה היא המדינה עם אחוז המנויים הגבוה ביותר (39% מצרכני החדשות הם בעלי מנוי), ואילו בריטניה ויפן הן המדינות עם אחוז המנויים הנמוך ביותר (9%).
- צריכת המדיה המסורתית, כמו טלוויזיה ועיתונות דפוס, ממשיכה לרדת ברוב השווקים, כאשר הצריכה המקוונת והחברתית אינה משלימה את הפער – צרכנים מקוונים ניגשים לחדשות בתדירות נמוכה יותר מאשר בעבר והופכים לפחות מעוניינים בחדשות.
- ברוב המדינות נראה שמשתמשים עדיין מעדיפים לקרוא חדשות על פני האזנה לחדשות, או צפייה בחדשות. עם זאת, הצפייה בחדשות נמצאת במגמת עלייה כבר כמה שנים, כאשר בדר"כ סרטוני החדשות מוצגים באתרי צד שלישי כמו פייסבוק או יוטיוב.
- מהדו"ח עולה כי אירועים גיאו-פוליטיים וסביבתיים בעלי השפעות גלובליות (דוגמת מגיפת הקורונה או מלחמת רוסיה-אוקראינה) האיצו את מעבר העיתונות למדיומים דיגיטליים וטכנולוגיים, מה שהשפיע גם על המודלים העסקיים בשוק המדיה העיתונאית.
צריכת חדשות ברשתות החברתיות
- באינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'אט נראה כי לסלבריטאים, משפיענים וכוכבי רשת יש יותר השפעה על צריכת החדשות של המשתמשים ועל עיצוב התפיסה שלהם בסוגיות חדשותיות בהשוואה לעיתונאים. זה מנוגד בצורה חדה לפייסבוק וטוויטר, שם חברות התקשורת והעיתונאים מהווים מוקדים מרכזיים בשיח החדשותי.
- פייסבוק היא עדיין אחת מהרשתות החברתיות הנפוצות ביותר, אך השפעתה על העיתונות הולכת ופוחתת ככל שהיא מתמקדת פחות בחדשות. בנוסף, היא מתחרה בזירה החדשותית גם עם יוטיוב ורשתות ממוקדות נוער כמו טיקטוק.
- 44% מבני 18-24 בשוק הגלובלי משתמשים בטיקטוק, כאשר 20% מהם צורכים דרכה חדשות; הצמיחה המהירה ביותר בשימוש בטיקטוק נרשמה באסיה הפסיפית, אפריקה ואמריקה הלטינית.
אמון בחדשות
- האמון בחדשות ירד באופן גלובלי ב-2% בשנה האחרונה, מה שהפך במדינות רבות את העליה באמון שנראתה בשיאה של מגיפת הקורונה. 40% בממוצע מהמשתתפים במחקר בכל אחד מהשווקים אומרים שהם סומכים על רוב החדשות רוב הזמן. פינלנד היא המדינה עם רמות האמון הגבוהות ביותר (69%); יוון היא המדינה עם רמות האמון הנמוכות ביותר (19%).
- נראה כי חברות המדיה שזוכות ברוב הפעמים לאמון הציבורי הגבוה ביותר (במיוחד במדינות צפון אירופה) הן חברות במימון ציבורי-מדיני.
- חלק גדול מהציבור סקפטי לגבי האלגוריתמים שמשמשים לבחירת החדשות שמוצגות להם בפלטפורמות אינטרנטיות שונות (רשתות חברתיות, מנועי חיפוש וכו'). 30% בלבד חושבים שחדשות המוצגות על בסיס צריכת התוכן הקודמת שלהם זוהי דרך טובה לצרוך חדשות.
- למרות זאת, בממוצע, משתמשים עדיין מעדיפים קצת יותר לצרוך חדשות שנבחרו עבורם ע"י אלגוריתם שמתבסס על צריכה קודמת מאשר לצרוך חדשות שנבחרו ע"י עורכים ועיתונאים (27%), מה שמצביע על כך שדאגות לגבי אלגוריתמים הן חלק מדאגה רחבה יותר לגבי חדשות ואופן בחירתן.
עניין בחדשות
- אנשים נוטים להשתתף היום בדיונים חדשותיים פחות מבעבר; כאשר בוחנים את האוכלוסיה שמרבה להשתתף היום בדיונים חדשותיים ניתן לראות כי אחוז משמעותי באוכלוסייה זו הם גברים לבנים ובעלי השכלה, שנוטים לדבוק באדיקות בדעותיהם הפוליטיות.
- למרות האיומים הפוליטיים והכלכליים ברבות מהמדינות, רק 48% אומרים שהם מתעניינים או מתעניינים מאוד בחדשות, ירידה מ-63% בשנת 2017.
- 36% מהמשתתפים במחקר אמרו כי הם מנסים להתחמק מחדשות באופן קבוע או לעיתים קרובות כאשר חלק מנסים להגביל את צריכת החדשות שלהם לזמנים ונושאים מסוימים, וחלק לא מעוניינים כלל בחדשות. בנוסף, נראה קשר חיובי בין אוכלוסיה זו לבין האוכלוסיה שהעידה כי היא מעוניינת יותר בעיתונות חיובית או מבוססת פתרונות.
