במהלך חודש ינואר 2022 ערכו איגוד האינטרנט הישראלי ופרטיות ישראל סקר מקיף לבחינת תחושות וחששות הציבור הישראלי בנוגע לזכותו לפרטיות והאיומים עליה מצד גופים ציבוריים ומסחריים.
הסקר נערך במהלך חודש ינואר 2022 על ידי מכון רושינק בקרב בקרב 1025 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלי מגיל 18 ומעלה.
פרסום או ציטוט של תוכן עמוד זה והתוצרים של כלי הנתונים כאן מותרים בכפוף למתן קרדיט והפניה לעמוד זה.
יכולת השליטה של הציבור במידע אישי אודותיו ברשת
64% מהציבור חשים שאין להם שליטה על המידע האישי אודותיהם ברשת.
- החשש בא לידי ביטוי גבוה יותר אצל יהודים חילונים ומסורתיים (70%) לעומת 58.8% בחברה היהודית הדתית/חרדית ו- 53% בחברה הערבית.
- משיבים צעירים (בני 22-18) הביעו את החשש באופן החלש ביותר באופן יחסי, כשרק 50% הרגישו חוסר שליטה על המידע עליהם ברשת (42% מהם ציינו שאינם מרגישים חוסר שליטה), לעומת 62% שהרגישו חוסר שליטה בקבוצות גיל אחרות, ו- 71-73% בקרב בני 50+.
- חשש זה בלט במיוחד גם בקרב בעלי ההכנסה הממוצעת (74%) ובעלי ההכנסה הגבוהה הרבה מהממוצע (72%) לעומת 62% ומטה ביחס לבעלי הכנסה מתחת לממוצע עד חסרי הכנסה.
בכלי הנתונים ניתן לראות כיצד תחושת היעדר השליטה במידע אישי ברשת משתנה בהתאם למאפיינים דמוגרפיים מגוונים:
עמדות וציפיות הציבור לגבי פרטיותו מול רשויות המדינה
בחלק זה של הסקר ביקשנו מהמשיבים לדרג את מידת הסכמתם עם אמירות המשקפות תפיסות ועמדות מגוונות לגבי משמעותה של הזכות לפרטיות מול רשויות המדינה, כמתואר בכלי הנתונים הבא:
פילוח הנתונים לפי מאפיינים דמוגרפיים מעלה את הממצאים הבאים:
- בכל הנוגע לציפייה לקבל מידע על איסוף ושימוש במידע אישי על ידי גופי מדינה (כמו המשטרה, רשות המיסים ורשויות מקומיות) ניכרת תמיכה נמוכה יותר בקרב החברה הערבית, עם תמיכה של בין 69-73% לעומת 86-90% בקרב החברה היהודית.
- עם זאת, שיעורי התמיכה בקרב קבוצת הערבים החילונים עומד על 89%, לעומת 44% בלבד בקרב ערבים דתיים. זאת בעוד שבמגזר היהודים אין כמעט פער בעניין זה בין חילונים לדתיים (84% לעומת 82% בהתאמה).
- גברים מוטרדים יותר מנשים מנושא איסוף ושימוש במידע אישי ע"י מפלגות כמו לצורך עידוד הצבעה (74% לעומת 66%), איסוף ושימוש במידע אישי ע"י רשויות מקומיות (56% לעומת 49%) וחיפושים משטרתיים במחשב ובסלולר (73% לעומת 67%). לעומת זאת, גברים רבים יותר לא היו מוטרדים ממידע שאוספים עליהם עסקים קטנים (42% לא מוטרדים מכך, לעומת 34% נשים שלא מוטרדות מכך).
- בני 60+ מגלים עט פחות עניין באיסוף המידע ע"י גופי המדינה: 73% מהם התעניינו בכך, לעומת 81% ומעלה בכל שאר קבוצות הגיל. בקרב גברים בני 23-29 75% רצו לדעת על איסוף המידע המדינתי לעומת 90% בקרב גברים בני 40-49, זאת לעומת פער הפוך אצל נשים באותם גילאים: 85% מבנות ה- 23-29 ו- 74% מבנות ה-40-49.
- חסרי הכנסה ובעלי הכנסה מעל הממוצע והרבה מעל הממוצע מוטרדים פחות מחיפושים משטרתיים במחשב ובנייד (30-34% מהם אמרו שאינם מוטרדים מכך) ביחס לאנשים בקטגוריות השכר האחרות (21-24%).
כמו כן, בחנו באופן ממוקד עד כמה הציבור הישראלי חושש מכך שרשויות המדינה (רשויות מקומיות, משרדים ממשלתיים, גורמי אכיפה וכו') יעשה שימוש במידע אודותיו, לרבות הצלבתו עם מידע אישי נוסף שברשות המדינה, ללא ידיעתו או הסכמתו. הממצאים מתוארים בכלי הנתונים הבא:
פילוח הנתונים לפי מאפיינים דמוגרפיים מעלה את הממצאים הבאים:
- גברים חששו יותר מנשים (61% מהם לעומת 53% מהנשים).
- המתגוררים בדרום הביעו תחושת חשש נמוכה מאחרים (47% מהם חששו מהצלבת המידע, לעומת 53-61% באזורים אחרים).
- חסרי ההכנסה ובעלי ההכנסה הגבוהה במידה רבה מהממוצע גם כן הביעו חשש בשיעורים נמוכים יותר (50-51% לעומת 56-61% בקרב בעלי שכר ברמות שביניהם).
- בחברה היהודית דתית-חרדית היו יותר מעט שציינו במפורש חוסר חשש באופן יחסי (23% לא חוששים מהצלבת מידע, לעומת 16-17% שלא חששו מכך בקרב יהודים חילונים ומסורתיים וערבים).
עמדות וציפיות הציבור לגבי פרטיותו מול חברות מסחריות
בחלק זה של הסקר ביקשנו מהמשיבים לדרג את מידת הסכמתם עם אמירות המשקפות תפיסות ועמדות מגוונות לגבי משמעותה של הזכות לפרטיות מול גופים מסחריים, לרבות רשתות חברתיות, כמתואר בכלי הנתונים הבא:
עמדות וציפיות הציבור לגבי פרטיותו מול גורמים נוספים
בחלק זה של הסקר ביקשנו מהמשיבים לדרג את מידת הסכמתם עם אמירות המשקפות תפיסות ועמדות מגוונות לגבי משמעותה של הזכות לפרטיות מול גופים פרטיים בזירה הציבורית, כמתואר בכלי הנתונים הבא:
לחץ כדי לחזור לעמוד הראשי של סקרי איגוד האינטרנט
