בנובמבר 2021 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט נתונים אודות פרטיות, בטיחות סייבר ופשיעה ברשת. הנתונים נלקחו מהסקר החברתי של שנת 2020, אשר התמקד בנושא 'ישראל בעידן הדיגיטלי' ואסף בהרחבה נתונים אודות שימוש באינטרנט. במסגרת הסקר רואיינו 7,249 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-7.5 מיליון איש בגילאים אלו.
נתונים מרכזיים בנושא 'פרטיות והגנה באינטרנט':
- כ- 83% מהאוכלוסייה סבורה שצריכים להיות חוקים להגנה על פרטיות ברשת.
- בחברה החרדית נמצא באופן מובחן פחות תמיכה לחקיקה המגנה על פרטיות ברשת. כשני שליש מהחרדים תמכו בחקיקה (שליש התנגדו לה או לא ענו לשאלה), לעומת 80% או יותר שיעורי תמיכה בחברות אחרות.
- גם בקרב בני ה- 60 ומעלה נמצאת תמיכה נמוכה יחסית לחקיקה. כ- 76% מהם תומכים בחקיקה, לעומת 83% ומעלה בקרב קבוצות הגיל האחרות.
בכלי הנתונים הבא ניתן לראות כיצד עמדות הציבור בנוגע לנחיצותה של חקיקת פרטיות בישראל משתנים לפי מאפיינים דמוגרפיים שונים:
ממצאים נוספים בנושא פרטיות והגנה באינטרנט:
- 62% מהמשתתפים בסקר מודאגים מכך שהמידע שלהם אינו בטוח ברשת. נראה כי העניין מדאיג גברים ונשים בשיעור דומה, וכי יהודים דואג לכך יותר מערבים (64% לעומת 49% בהתאמה).
- 22% מהמשתתפים בסקר נוהגים למחוק את היסטוריית הגלישה שלהם – 26% מהגברים לעומת 18% מהנשים.
- 53% מהמשתתפים בסקר משתמשים בתוכנת הגנה כגון אנטי וירוס, נורטון וכדומה.
נתונים מרכזיים בנושא פשיעה ברשת:
- 20% מהמשתתפים בסקר נפגעו מפשיעה ברשת, כאשר 20% מתוכם נפגעו מהונאה בנקאית או מגניבת פרטים של כרטיס אשראי. 41% מההונאות כללו שימוש במייל מזויף או דרישה לפרטים אישיים.
- 20% מהמשתמשים באינטרנט גילו וירוס או תוכנה זדונית שגרמו נזק למידע או לתוכנות במחשב או בטלפון הנייד שלהם.
- מחצית מהמשתתפים בסקר (49%) כתבו כי יפנו למשטרה במקרה שיתקלו בפשעי רשת. 18% אמרו כי לא ידווחו כלל על הפשע ו-3.8% יפנו לאתר האינטרנט שבו התבצע הפשע.
נתונים מרכזיים בנושא בטיחות ילדים ברשת:
- 38% מההורים לילדים מתחת לגיל 18 (45% מהנשים ו32% מהגברים) מעלים תמונות של ילדיהם לרשת.
- 66% מההורים לילדים מתחת לגיל 18 דיווחו כי ילדיהם משתמשים באינטרנט. 15% לא יודעים מה ילדיהם עושים באינטרנט, 37% התקינו מערכות בטיחות במכשירים שמשמשים את ילדיהם ו56% הגבילו את השימוש של ילדים באינטרנט.
- שיעור אלה שילדיהם משתמשים באינטרנט עולה עם ההכנסה: 49% מבעלי הכנסה של עד 2,000 ש"ח לנפש לעומת 72% מבעלי הכנסה של יותר מ-4,000 ש"ח לנפש.
- 83% מההורים המשתתפים בסקר דיווחו כי שוחחו עם ילדיהם והסבירו להם על הסיכונים ברשת. רבע מההורים (25%) מוסרים כי אינם יודעים מה לעשות כדי להימנע מפגיעה ברשת – 26% מההורים היהודים ו-23% מההורים הערבים.
בכלי הנתונים הבא ניתן הפעילויות שנוקטים הורים לשם הגנה על ילדיהם ברשת משתנות לפי מאפיינים דמוגרפיים שונים:
- כרבע מההורים ציינו כי אינם יודעים אילו פעולות עליהם לבצע כדי להגן על הילדים ברשת. אי הידיעה עולה עם הגיל: 12% מבני ה- 20, 23%-25% מבני ה- 30 ו- 40 ו- 30%-32% בקבוצות הגיל המבוגרות יותר (50-59 ו- 60+).
- בקבוצות גיל צעירות יותר, נעשה שימוש רווח יותר בהגבלת זמן השימוש ברשת, אך שימוש מופחת בשיחה עם הילדים.
כך, כ- 80% מההורים בגילאי ה- 20 וה- 30 מגבילים זמן שימוש, בעוד בגילאי ה- 40 שיעור ביצוע הפעולה יורד ל- 60%, בגילאי ה- 50 רק 37% מגבילים זמן, וב- 60+ 27%. לצד זאת, בגילאי ה- 20 כמחצית (52%) מההורים משוחחים עם הילדים, יחסית מעט להורים המבוגרים יותר: בגילאי ה- 30, 75% מההורים, בגילאי ה- 40 89%, ובגילאי 50+ כ- 80%. - השימוש באמצעים שנסקרו נעשה באופן רב יותר אצל החברה היהודית דתית והחרדית. בחברה החילונית 51% הגבילו את גישת הילדים לרשת, לעומת 74% בחברה היהודית דתית ו- כ- 88% בחברה החרדית. בחברה החרדית, בשונה משאר החברות, האמצעי הרווח ביותר להגנה על הילדים הוא הגבלת הגישה.
- כמו החברה החרדית והחברה הערבית והדרוזית נמצאות בקצות הסקאלה של השימוש במערכות סינון ובקרת תוכן: כ- 77% התקנה בחברה החרדית (20% יותר מהחברה היהודית דתית) ורק כ- 16% התקנת מערכות בטיחות בחברה הערבית והדרוזית.
