בקיץ 2022 פורסם דו"ח מיוחד של משרד מבקר המדינה בנושא "הגנה על קטינים במרחב המקוון – המענה הלאומי", עם נתונים וממצאים ייחודיים על היקף הפגיעות בישראל ומאפייני הדיווח והטיפול בהן, יחד עם נתוני סקרים ייעודיים על השימוש בכלים טכנולוגיים של בקרה הורית ומוגנות ילדים בישראל ונתוני משטרת ישראל על היקפי החשיפה של קטינים בישראל לעבירות מקוונות.
היקף החשיפה של קטינים לעבירות מקוונות
עבירות מין נגד קטינים במרחב המקוון (פדופיליה): לפי נתוני מחלקת המחקר של משטרת ישראל, 25% מהמקרים של פדופילה ברשת בוצעו על ידי קטינים, ואילו ב-75% מהמקרים הפוגעים היו בגירים. בפילוח נוסף נמצא כי 28% מהפוגעים הם עברייני מין חוזרים (רצידיביסטים) ו-72% מהם ללא עבר פלילי. תמונת המצב מבחינת הקורבנות הראתה כי 53% מהקורבנות היו בגילי 12-14, ב-85% מהמקרים העבירה כולה בוצעה באינטרנט, ורק ב-15% מהמקרים העבירה התרחשה גם במרחב הפיזי.
עבירות סמים באמצעות הרשת ופלטפורמות מקוונות: לפי נתוני מחלקת המחקר של משטרת ישראל, התופעה התרחבה ברשתות החברתיות בהתאמה לנגישות של בני הנוער לסמים במרחבים אלו, במיוחד באחת מהפלטפורמות המוצפנות. עוד עולה כי סוחרי סמים מתעדפים קטינים כסוחרי משנה מועדפים ומשתמשים ברשתות החברתיות כדי לתור אחריהם.
הימורים: נתוני משטרת ישראל מצביעים על עליה בנגישות של קטינים להימורים ברשת בשל אפשרות האנונימיות והסתרת הגיל יחד עם אפשרות לשימוש באמצעי תשלום חלופיים. מרבית בני הנוער המהמרים ברשת אינם מעורבים בפעילות פלילית אחרת, וכי הם וגם בני משפחותיהם אינם מודעים לכך שהימורים באינטרנט הם עבירה פלילית.
הערכת הטיפול והאכיפה של רשויות המדינה
אכיפה של פגיעות בילדים ברשת בתחנות המשטרה, מבוצעות לפי החוק על ידי חוקרי נוער. על פי נתוני המשטרה בשעת איסוף הנתונים, היה פער של 18% בין תקן חוקרי הנוער במחוזות (322 תקנים), לבין האיוש בפועל (264). בנוסף, עלו פערים ביכולות של יחידות הנוער לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון עקב חוסר היכרות של חוקרי הנוער עם השפה של הילדים, חוסר היכרות עם המרחב המקוון, וחוסר מיומנות טכנולוגית.
- תת-דיווח אודות פשיעה במרחב המקוון– הן בשל תחושת בושה, חוסר מודעות לכך שהתרחשה פגיעה וחוסר אמון ביכולת של רשויות אכיפת החוק לסייע. זאת גם בשל חוסר התאמה בין המערכת לקהל היעד שלה – מרבית בני הנוער (45%) מעדיפים לפנות באופן מקוון, אך למרות זאת, נכון לנובמבר 2021, הדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית.
- חוסר התאמה במערכת המוקד המקשה על האכיפה– המערכת אינה מותאמת לצרכי הפניות המתקבלות במוקד 105 והתוצאה היא היעדר סיווג של התיקים והפניות. סיווג שגוי הפוגע בטיפול מותאם בתיק הן ברמה המשטרתית והן ברמת טיפול הפרקליטות, וגם פוגע בהפקת הנתונים.
הנתונים המופיעים בדו"ח משקפים ירידה בכמות התיקים בהם טיפלה יחידה 105:
למרות פעילות הסברתית של משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים בשנים האחרונות, מבקר המדינה מצא שני פערים משמעותיים בתחום זה:
- חוסר מודעות לקיום המוקד- מסקר HBSC בשנת 2019, מרבית בני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם, מסקר נוסף שערך מבקר המדינה בשנת 2019 עלה כי חלק גדול מהילדים (41%) לא שמעו על המוקד, ואילו לפי סקר שערך מבקר המדינה בשנת 2021, למעלה ממחצית מההורים (51%) לא מכירים את מוקד 105.
- חוסר מודעות לחוק הסרטונים- מסקר של המשרד לביטחון פנים לשנת 2019, עולה כי 35% מבני ובנות הנוער שנשאלו אינם מודעים לחוק הסרטונים, המהווה עבירה פלילית שכיחה מאוד בקרב בני ובנות נוער.
הגברת ההגנה על בסיס טכנולוגי
כיום, קיימים סוגים שונים של הגנות טכנולוגיות בשוק, בהן חסימה של תכנים לא הולמים, התראה על תכנים פוגעניים ברשתות החברתיות והעברת יכולות שליטה ובקרה להורים. גם מפעילי הפלטפורמות עצמן מציעים מגוון של דרכים לקדם את ההגנה על הקטינים ברשת, בהן סינון והסרת תכנים (ניתן לקרוא כאן בהרחבה בסקירה המקצועית שלנו בנושא סינון תכנים ובקרת הורים). לצד זה, גם ספקיות התקשורת מחוייבות לפי חוק התקשורת בארץ, להציע שירות לסינון תכנים ללא עלות. למרות זאת, מסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים בשנת 2021 בנוגע לשירותי סינון תכנים, נמצא כי מרביתם אינם משתמשים בשירות זה: 34% מההורים (בממוצע) אינם מכירים את קיומו של השירות (במחשב או בטלפון) ו-32% מהם אינם צריכים שירות זה.
אך 37% מההורים לילדים מתחת לגיל 18 כן התקינו מערכות בטיחות במכשירים של ילדיהם, במיוחד בקרב תלמידי כיתות ד'-ו':
ממצאי הדוח מדגישים את החוסרים באלמנטים השונים, ומסקנותיו ממשיכות את ההמלצות של האו"ם וארגוני ה-OECD:
