החברה החרדית בישראל מאמצת בשנים האחרונות טכנולוגיות תקשורת דיגיטליות בקצב מואץ. כניסת רשת האינטרנט למגזר החרדי, שבעבר הייתה מצומצמת בהיקפה, הופכת נפוצה יותר ויותר בכל הזרמים. הבנת התהליכים הללו חיונית מאין כמותה עבור קובעי מדיניות, גופים ממשלתיים הפועלים להנגשת שירותים, ארגונים חברתיים וגופים מסחריים המבקשים להבין את צרכיו ומאפייניו של הצרכן החרדי בעידן הדיגיטלי ולפעול לקידום זכויות ומוגנות ברשת.
להורדת הדו"ח המלא: האינטרנט בחברה החרדית 2025
עמוד זה מציג את עיקרי תמונת המצב ונתונים מפורטים על מצב הנגישות, דפוסי השימוש והאוריינות הדיגיטלית בחלקיה השונים של החברה החרדית בישראל, בהתבסס על סקר טלפוני מקיף, שבוצע על ידי חברת המחקר 'אסקריא' עבור איגוד האינטרנט הישראלי במהלך שנת 2025, בקרב 700 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית הבוגרת בישראל (גילאי 18 ומעלה). שיטת הסקר הטלפוני נבחרה על מנת להבטיח ייצוג של כלל האוכלוסייה החרדית, כולל זו שאינה עושה שימוש באינטרנט. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא +/- 3.7% ברמת ביטחון של 95%.
חלק א – מגמות בנגישות: צמיחה לצד התרחבות פערים
81% מהמשיבים דיווחו כי השתמשו באינטרנט בתדירות כלשהי בשלושת החודשים האחרונים, ו־73% דיווחו על שימוש יומיומי. שיעור החיבור הכולל לאינטרנט ביתי מתרחב ועומד על 60% (לעומת 50% ב־2022). עם זאת, הצמיחה אינה אחידה וחושפת פער גדול בין הזרמים: בעוד בזרם הליטאי (71%) ובזרם הספרדי (64%) משקי בית רבים מתחברים לאינטרנט, בזרם החסידי לא חל כמעט שינוי ביחס לסקרים קודמים (43%). המרחב הביתי מתבסס כפלטפורמת הגלישה המרכזית (53% מהמשתמשים), ורושם צמיחה חדה על חשבון פלטפורמות אחרות, כמו הטלפון החכם.
בעוד "טלפון כשר" (ללא אינטרנט) הוא עדיין הסטנדרט בחברה החרדית (77%), בקרב מאמצי הטלפונים החכמים בולטת מגמה ברורה: שיעור המשתמשים בסמארטפון רגיל (17% מכלל המשיבים) גבוה משיעור המשתמשים בסמארטפון כשר (11% מכלל המשיבים). באופן פרדוקסלי, קבוצת הגיל הצעירה (18–29) היא השמרנית ביותר, ייתכן שממצא זה קשור ללחצים מוסדיים וחברתיים, בעיקר במסגרות לימודיות שבהן קיימות נורמות מגבילות ביחס להחזקת טלפונים חכמים.
חלק ב – סביבה מבוקרת ופרגמטית
השימוש באינטרנט מותנה בפיקוח טכנולוגי ותשתיתי הדוק. על פי משיבי הסקר, 85% מבעלי החיבור הביתי ו־59% מבעלי הטלפון החכם משתמשים בסינון. שביעות הרצון מהסינון גבוהה מאוד (מעל 74%), מה שמבטיח את המשך הדומיננטיות של מערכות אלו. בהתאם לכך, השימוש באינטרנט הוא פרגמטי בבסיסו, ומתמקד בניהול החיים (שימוש בדואר אלקטרוני – 91%, שירותי בנקאות ופיננסים – 80%) ובשירותים שונים (קבלת מידע מהרשויות – 69%, קבלת מידע רפואי – 65%).
חלק ג – סביבת מידע סגורה ומשבר אמון
צריכת החדשות בחברה החרדית נשענת בראש ובראשונה על מקורות מסורתיים שמרניים ובין־אישיים (שיחות – 72%, עיתונות חרדית מודפסת – 56%), כאשר אתרי חדשות חרדיים (29%) ורשתות חברתיות (9%) משמשים מקורות משניים בלבד. מידת האמון במקורות משקפת היררכיה זו: אמון בינוני במקורות פנים־מגזריים ואמון מועט במקורות חוץ־מגזריים.
חלק ד – מוגנות: פגיעות רשת ופערי אוריינות
כשני שליש מהמשיבים לסקר חוו בעצמם או מכירים מישהו שנחשף לפגיעת רשת או אירוע סייבר, כאשר פגיעות הרשת הנפוצות ביותר הן ניסיון גניבת פרטים פיננסיים באמצעות SMS (48% חוו בעצמם או מכירים מי שחווה) והסתה לאלימות ושנאה ברשת (46%). לצד זאת, ישנם פערים בשימוש באמצעי אבטחה שיכולים לסייע למנוע פגיעות שכאלה כמו אנטי-ווירוס (49% בלבד מכירים ומשתמשים) או אימות דו-שלבי (46%).
חלק ה – דיסאינפורמציה, פערי אוריינות והחשש החינוכי
לצד מודעות גבוהה לחשיפה לדיסאינפורמציה ומידע מוטעה ברשת (40% חושבים שקשה להעריך את אמינות המידע באינטרנט), המשיבים מעידים על ביטחון נמוך מאוד ביכולתם לברור מידע (רק 29% בטוחים שהם מסוגלים לזהות מידע שקרי). השילוב בין ממצא זה לשיעור נמוך מאוד של משיבים המצדדים בעידוד ילדים להשתמש באינטרנט (5%), חושף חשש מפני שימור פערי האוריינות הדיגיטלית גם בדור הבא לצד תפיסה של האינטרנט ככלי בלבד וכסביבה מסוכנת, שהשימוש בו הוא אילוץ, לא בחירה.
