כל מה שרצית לדעת על תקנות הנגישות

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר העומד בדרישות תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי.
קווים מנחים לנגישות אתרים תקן ישראלי 5568-1

תקן 5568-2 של מכון התקנים (ראו גם את מסמך ההבהרות וההסברים הטכניים לתקן 5568-2)

[התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה- W3C הבינלאומי (תרגום לתקן בעברית). מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.

אתר העומד בדרישות אלה ערוך לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בו:

• תוך תמיכה בתוכנה קוראת מסך (לדוגמא על ידי הצבת תיאור טקסטואלי מאחורי כל תמונה וכפתור באתר)
• מאפשר תפעול האתר ע"י מקש ה- TAB והחצים וללא צורך בשימוש בעכבר.
• יש בו שימוש בכותרות לטובת גלישה נוחה ואפקטיבית יותר לקוראי מסך
• מדגיש קישורים במספר אופנים
• הוספו לו כותרות לסרטי וידאו
• ועוד

אתרים שאינם נגישים מונעים מאנשים עם מוגבלות להנות מיתרונות הרשת כגון חיסכון בזמן, אי הגעה פיזית לבית העסק או הימנעות מהמתנה בתור, רכישת השכלה, תעסוקה ומעורבות חברתית. יתרונות אלה, עבור אוכלוסייה זו הינם בגדר שינוי מהותי, הקלה משמעותית בהתנהלותם היומיומית ומתן אפשרות לבעל המוגבלות להיות כאחד האדם. מעבר לחובה חוקית, מבחינה עסקית וחברתית תוביל הנגשת האתר ליותר חשיפה של האתר.

25% מאזרחי ישראל הם אנשים עם מוגבלות. הנגשת האתר מגדילה את מספר הגולשים הפוטנציאליים. בנוסף, מנועי חיפוש מעדיפים באופן ברור אתרים נגישים. הסיבה לכך היא שמנועי חיפוש הם בעצם "עיוורים". יש התאמה גבוהה מאוד בין ההנחיות לקידום אתרים במנועי חיפוש (SEO) לבין הנחיות הנגישות לאינטרנט. על כן, הנגשת האתר מביאה לעלייה משמעותית במספר הגולשים המגיעים באמצעות מנועי החיפוש כמו גם את הכניסה לאתר ממכשירי טלפון סלולריים וממכשירי כף יד שכן אתר נגיש הוא אתר המקפיד על כתיבת קוד סטנדרטית.

כלומר שלצד העלויות הכרוכות בהנגשה, קיים גם יתרון כלכלי מעצם הנגשתו לאנשים עם מוגבלות.

מעוניינים לבדוק האם אתם חייבים להנגיש את האתר שלכם? לחצו כאן לשאלון אינטראקטיבי.

שימו לב – לגבי אתר אינטרנט שהוקם אחרי 27/10/17 הכללים שונים. ראו מענה לשאלה "אני בונה אתר חדש – האם אני חייב להנגיש אותו?"

אתר אינטרנט קיים מוגדר בתקנות כאתר אשר פעל והיה פתוח לציבור לפני 26/10/17 (מועד כניסת התקנות לתוקף).

על פי תקנות נגישות השירות, אתר אינטרנט אשר היה קיים לפני 26/10/17 חייב להנגיש את האתר שלו לאנשים עם מוגבלות בהתאם לתקן 5568 של מכון התקנים ברמה AA אם הוא עונה על 2 הדרישות הבאות:

א. האתר נותן שירות או מידע אודות שירות באמצעות אתר האינטרנט
ב. המחזור הכספי שלו עולה על 1,000,000 (מיליון) ש"ח בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות. יש לשים לב כי בהתאם להגדרות המפורטות בתקנות נגישות השירות, המחזור הכספי נבחן בהתאם לכלל המחזור של הגוף (לא רק המחזור שלו מאתר האינטרנט).

תקן 5568 של מכון התקנים

תקן 5568-2 של מכון התקנים (ראו גם את מסמך ההבהרות וההסברים הטכניים לתקן 5568-2)

מי פטור מהנגשת האתר? בעל אתר שהוקם לפני 26/10/2017 והמחזור הכספי שלו נמוך מ-1,000,000 (מיליון) ש"ח בממוצע בשנה פטור מהנגשתו.

זאת, בכפוף להנחייה כי הוא חייב לפרסם באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות את דרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת שירות, בין אם באתר שלו ובין באתר אחר. חובה זו נכנסה לתוקף ב-26 באוקטובר 2017.
הפטור הינו אוטומטי ואינו מצריך אישור, אך על בעל האתר לבחון אחת ל-3 שנים אם לא השתנה מחזורו הכספי.

על מי חלה חובת ההנגשה? חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר אינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל. החובה חלה גם אם הבעלים/מחזיק הוא:

• אדם פרטי
• גוף פרטי הפועל למטרות רווח (חברה, עוסק מורשה)
• גוף הפועל שלא למטרות רווח (עמותה, מלכ"ר)
• גוף ציבורי (משרד ממשלתי או רשות מקומית)

המלצה: בעל אתר אשר שכר בונה אתרים כדי שיבנה עבורו את האתר, מומלץ כי יגן על עצמו חוזית. ראו פרטים נוספים במענה לשאלה "אחריות חוזית – מול הספק המנגיש את האתר".

בדקו האם אתם צריכים להנגיש את האתר שלכם

מעוניינים לבדוק האם אתם חייבים להנגיש את האתר שלכם? לחצו כאן לשאלון אינטראקטיבי.

התקנות קובעות כי אתר אינטרנט חדש הוא אתר שהחל לפעול לאחר 27/10/17.

על פי תקנות נגישות השירות, אתר אינטרנט חדש הנותן שירות או מידע אודות שירות שהמחזור הכספי שלו מעל 100,000 (מאה אלף) ש"ח בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות חייב להנגיש את האתר הקיים שלו לאנשים עם מוגבלות בהתאם לתקן 5568 של מכון התקנים.
כדאי לדעת – פשוט וזול יותר להנגיש אתר כחלק מתהליך הקמתו הראשוני.

תקן 5568 של מכון התקנים

תקן 5568-2 של מכון התקנים (ראו גם את מסמך ההבהרות וההסברים הטכניים לתקן 5568-2)

הנטל הכספי של ההנגשה בעייתי עבורכם, נציבות שיוויון זכויות מאפשרת להגיש בקשה לקבלת פטור בגלל נטל כלכלי כבד.

מי פטור מהנגשת האתר?

בעל אתר אינטרנט חדש (שעלה לאויר אחרי 27/10/17) הנותן שירות או מידע אודות השירות , שהוא עוסק פטור או שהמחזור הכספי שלו נמוך מ-100,000 (מאה אלף) ש"ח בשנה, פטור מהנגשת האתר הקיים שלו. הפטור הינו אוטומטי ואינו מצריך אישור.

על מי חלה חובת ההנגשה?

חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר האינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל. החובה חלה גם אם הבעלים/מחזיק הוא:

• אדם פרטי
• גוף פרטי הפועל למטרות רווח (חברה, עוסק מורשה)
• גוף הפועל שלא למטרות רווח (עמותה, מלכ"ר)
• גוף ציבורי (משרד ממשלתי או רשות מקומית)

המלצה: מומלץ כי בעל אתר אשר מעסיק בונה אתרים כדי שיבנה עבורו את האתר, יגן על עצמו חוזית. ראו פרטים נוספים במענה לשאלה "אחריות חוזית – מול הספק המנגיש את האתר"

כל אתר הנותן שירות או מידע אודות השירות ומיועד לציבור בישראל (ואשר אינו פטור מהנגשה על פי התקנות – ראו פירוט בתשובה לשאלות לעיל) צריך להיות נגיש ללא קשר לשפת האתר, היכן הוא מאוחסן או היכן מתגורר בעליו הקלה מסויימת ניתנה למי שהשירות שלו ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כמו פייסבוק). במקרה כזה, התקנות מחייבות את נותן השירות לבצע בהן התאמות נגישות רק בהתאם למה שהפלטפורמה מאפשרת. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, יש לדאוג שהטקסט יהיה בצבע מנוגד לרקע וכד'. לפרטים נוספים על ההנגשה שיש לבצע ברשתות חברתיות.

התקנות החדשות מתייחסות למספר סוגים של מסמכים:

טפסים שמילויים נעשה במחשב ומסמכים בהם ניתנו הסברים אודות טפסים – אלה חייבים להיות נגישים ללא קשר מתי עלו לאתר.

מסמכים או תכנים אחרים שהועלו לאתר על ידי צדדים שלישיים (שאינם בעל האתר או מישהו מטעמו) או נמסרו לו ע"י צדדים שלישיים ולא נערכו על ידי בעל האתר או מי מטעמו או בהנחייתו – בעל האתר לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות הנגישות בתכנים אלה. כך לדוגמא: אם בעל אתר מעלה לאתר מסמך לא נגיש שהוא הוריד (ברשות) מאתר של גוף אחר, עליו לציין שמדובר במסמך של גוף XXX ואז אין מחובתו להנגישו.

יש לשים לב כי במידה שמדובר באתר המאפשר העלאת תוכן של צדדים שלישיים באופן שוטף (כמו אתר ניהול פורומים, רשתות חברתיות, אתרי שיתוף קבצים וכד') – על בעל האתר להעמיד תשתית שתאפשר העלאת תכנים נגישים כדוגמת אפשרות להוספת שדה תיאור תמונה, אך אינו אחראי לתוכן שמעלים לשם צדדים שלישיים שאינם מטעמו.

מסמכים בהם מידע אישי למקבל שירות שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות – יחוייבו בהנגשה רק החל מ-31.12.21 (ובלבד שלבקשת אדם עם מוגבלות, החייב יספק את המסמך באופן נגיש תוך 14 ימים).

מסמכים אחרים שהוכנו, הופקו או נערכו על ידי בעל האתר או מי מטעמו לאחר 26/10/17 צריכים לעלות לאתר נגישים בהתאם לתקן 5568-2 (נגישות מסמכים דיגיטליים). מסמכים שהוכנו לפני 26/10/17 אינם חייבים לעלות לאתר כשהם נגישים לאנשים עם מוגבלות אלא לפי דרישה של אדם עם מוגבלות.

תקן 5568 של מכון התקנים

תקן 5568-2 של מכון התקנים (ראו גם את מסמך ההבהרות וההסברים הטכניים לתקן 5568-2)

על פי התקנות החדשות, חובת הנגשת וידאו ואודיו הוטלה על פי התקנות רק על רשויות ציבוריות או גופים גדולים שהמחזור השנתי הממוצע שלהם גדול מ-5 מיליון ש"ח בשנה.

לא רק אתרים צריכים להיות נגישים. גם אפליקציות שהן אמצעי למתן שירות או מידע אודות השירות חייבות בנגישות. יש להנגיש אפליקציות (בסמארטפונים ובטאבלטים) כפי שמנגישים אתרי אינטרנט, לפי תקנה 35 ובהתאם לתקן 5568 במידת האפשר ככל שהן רלבנטיות לאפליקציה ולכלים שניתנים ע"י מערכת ההפעלה.

יש לשים לב כי לגבי אפליקציות נדרש כי הן יבוצעו במערכות הפעלה מרכזיות, ולכל הפחות ב-2 מערכות הפעלה.

אם אתר האינטרנט מותאם לשימוש בטלפון חכם או בטלפון חכם (טאבלט) והשירות הניתן בו זהה לשירות הניתן באפליקציה, ניתן לבצע את התאמות הנגישות באחד מהם בלבד – באתר המותאם או באפליקציה.

יש לשים לב כי אם אכן ביצעתם את התאמות הנגישות רק באחת מהאפשרויות (באתר או באפליקציה), עליכם לפרסם הפניה נגישה באתר או באפליקציה שאינם נגישים כולל קישור משם לאתר או ליישום הנגישים.

הבחינה האם חלה עליך חובת הנגשה תלויה בממוצע ההכנסות שלך בשלוש השנים האחרונות. כך שיתכן מצב שהכנסותיך השנה נמוכות מאוד ועדיין תהיה חייב בהנגשת האתר. כדאי לדעת – פשוט וזול יותר להנגיש אתר כחלק מתהליך הקמתו הראשוני. עם זאת, אם הנטל הכספי של ההנגשה בעייתי עבורכם, נציבות שיוויון זכויות מאפשרת להגיש בקשה לקבלת פטור בגלל נטל כלכלי כבד.

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר העומד בדרישות תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי. על מנת להפוך אתר לנגיש מומלץ לפעול על פי השלבים הבאים:
תקן 5568 של מכון התקנים

תקן 5568-2 של מכון התקנים (ראו גם את מסמך ההבהרות וההסברים הטכניים לתקן 5568-2)

1. וידוא חובת ההנגשה – בשלב הראשון עליך לבחון האם חלה עליך חובה לפי החוק להנגיש את האתר שלך. ראה למעלה פרטים על מי חלה החובה להנגיש את האתר כשמדובר באתר חדש / קיים.
2. ביצוע מיפוי לרכיבים אותם צריך להנגיש – לאחר שקיבלת החלטה להנגיש את האתר, עליך לבצע בדיקה מקיפה על מנת למפות את הרכיבים באתר אותם צריך להנגיש (כולל: פלטפורמה, מסמכים, תוכן, וידאו וכד'). כדאי להעזר לצורך מיפוי זה בטופס סקר נגישות המפורסם באתר הנציבות.
   טופס סקר נגישות
3. קבלת החלטה כיצד וע"י מי תתבצע ההנגשה – הנגשת האתר בפועל יכולה להתבצע ע"י מפתחים חיצוניים (קבלנים חיצוניים) או ע"י מפתחים In house.
4. אם ההנגשה תתבצע ע"י ספק חיצוני – מומלץ לפעול עפ"י ההמלצות מטה – בין אם מדובר בהנגשת אתר חדש או בשדרוג אתר קיים, אם בחרת להנגיש את האתר ע"י מפתחים חיצוניים (קבלנים חיצוניים) – מומלץ:
   1. הצעת המחיר – כדאי לקבל הצעות מחיר ממספר מפתחים מתאימים. על הצעת המחיר לפרט במדוייק אילו רכיבים יונגשו (ועל איזה רכיבים הם ידרשו תשלום נוסף עבור הנגשתם או פיתוחם מחדש). מומלץ לוודא שהצעת המחיר שהתקבלה נותנת מענה להנגשת כל הרכיבים הנדרשים בהנגשה בהתאם לסקר הנגישות שבצעת (ראה פרטים בסעיף 2 לעיל).
      סקר הנגישות
   2. המלצות – לקבל המלצות על המפתח אותו רוצים לשכור. חשוב לוודא שהמלצות אלה יהיו מלקוחות קודמים שלו אשר סיימו בהצלחה את תהליך הנגשת האתר.
   3. חוזה ההתקשרות – יש לוודא שמפתח האתר מחוייב חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות. מומלץ להכניס את הפסקה הבאה בחוזה שנחתם מול המפתח החיצוני:
      

      "הספק מצהיר, מאשר ומתחייב כי תוצרי שירותיו (האתר/היישום) יכללו את מלוא התאמות הנגישות לשירותי אינטרנט, כנדרש בהוראות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הספק יבצע את התאמות הנגישות בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי, ברמת נגישות AA לכל הפחות."

5. אם ההנגשה תתבצע ע"י מפתחים מטעם הארגון (In house) – מומלץ: לוודא כי הם למדו את הנושא לעומק. ניתן להפנות אותם גם למידע טכני מעמיק באתר nagish.org.il. ובמקרה של הנגשת אתר מורכב – כדאי לשקול אפשרות לשכירת יועץ מקצועי בנוסף לביצוע המתבצע פנימית.
   *עמותת נגישות ישראל ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי מקיימים הכשרות ייעודיות למפתחים ועורכי תוכן. לפרטים נוספים לחץ כאן. לחברי איגוד האינטרנט ניתנת הנחה בעלות ההכשרה (התקבול בשל ההכשרה מועבר במלואו לעמותת נגישות ישראל).

בכדי להעריך אם אתר אינטרנט עומד בדרישות הנגישות, קבע המחוקק בתקנה 28 לתקנות כי יש לבצע בדיקה תקופתית של המידע, התכנים והשירותים המוצעים באתרי אינטרנט. סקר נגישות נועד למפות את הרכיבים הנדרשים בשירות נגיש ולבדוק אילו מהם עומדים בדרישות הנגישות ובאילו יש לבצע התאמות נגישות.

הסקר צריך להתבצע כבדיקה תקופתית בכל 5 שנים.

לטופס בדיקה לביצוע הסקר לחץ כאן

1. יש לוודא שהאתר הונגש בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות ולתקן הנגישות הישראלי 5568. זאת ניתן לעשות באמצעות בדיקה יסודית של האתר, לרבות הטפסים, התבניות, הקישורים והתכנים שבו. לצורך הבדיקה ניתן להשתמש בטופס בדיקות נגישות שהכינה הנציבות.
   טופס בדיקות נגישות
   תקנות נגישות השירות
   תקן 5568 של מכון התקנים
   תקן 5568-2 של מכון התקנים (ראו גם את מסמך ההבהרות וההסברים הטכניים לתקן 5568-2)
   • מומלץ לבצע את בדיקות הנגישות באמצעות קוראי מסך המאפשרים בדיקת תכני האתר כפי ש"רואים" אותם אנשים בעלי לקויות ראיה. לחילופין – מומלץ לבצע בדיקות משתמש ע"י אנשים עם מוגבלויות ובדגש על עיוורים הנעזרים בטכנולוגיות מסייעות של קוראי מסך, מקלדת ברייל וכדומה.
2. יש לתדרך את עורכי התכנים באתר בנושא הקפדה על שמירת הנגישות של האתר לרבות תכנים, תמונות, סרטים. שימו לב, נושא זה קריטי להמשך שמירת האתר כאתר נגיש ועמידה בדרישות התקנות. מומלץ להתעדכן בתקן החדש להנגשת מסמכים שיצא בשלב זה להערות הציבור. לאחר קבלת כל ההערות, יעודכן התקן ויאושר כתקן מחייב על ידי מכון התקנים.
3. יש לפרסם באתר את הסדרי הנגישות באתרים הפיזיים שלך (בהתאם לתקנה 34). ראו פירוט על כך בתשובה לשאלה הבאה.
4. יש לציין במקום בולט באתר כי בוצעו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות ולהוסיף לאתר הצהרת נגישות שתכלול:
   • פירוט לגבי רמת הנגישות לפיה בוצעו התאמות הנגישות בשירותי האינטרנט;
   • לפי אילו דפדפנים בוצעה בדיקת נגישות שירותי האינטרנט;
   • פרטי איש קשר, או רכז הנגישות (אם מחויב למנות לפי החוק), וכן פרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הוראות נגישות;
   • תיאור התאמות הנגישות העיקריות שמתקיימות בארגון (כולל התאמות פיזיות);
   • תיאור התאמות הנגישות באירועים שמקיים הארגון;
   • תיאור פטורים או ההקלות שניתנו לארגון;
   • תאריך כתיבת הצהרת הנגישות ועדכונה האמורה.
   • ניתן (אין חובה) להוסיף אייקון המדגיש כי האתר הונגש.

חשוב לשים לב: החוק אינו מחייב קבלת אישור כלשהו שהאתר נגיש ואין גוף שהוסמך לתת תו תקן לאתרי אינטרנט. כל הנדרש לפי התקנות הוא להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי, ולהצהיר כי הוא נגיש.

סעיף 34(א)(4) לתקנות נגישות השירות מחייבים מי שיש לו בית עסק, לפרסם באתר האינטרנט שלו (בהנחה שקיים) את הסדרי הנגישות בבית העסק. בהתאם לתקנות, נדרש בית העסק לפרסם מהם הסדרי הנגישות הקיימים בבית העסק, כגון: האם יש חניות נגישות (אם כן – כמה ואיפה)? האם קיימים דלפקים נגישים? האם יש כניסות נגישות ואיפה הן? האם השירותים נגישים? או במקרה של אירוע/כנס – האם קיימים יש הסדרי נגישות ואיזה?

מידע נוסף בנושא, מוזמנים לקרוא ב-https://www.upress.co.il/blog/post/accessibility/

על מנת לוודא אם הפתרון הזה מתאים לאתר שלך או לא, עליך ראשית לבצע מיפוי של הרכיבים באתר אותם צריך להנגיש (אפשר להעזר לצורך המיפוי בטופס סקר נגישות המפורסם באתר הנציבות). לאחר שבידך רשימה כזו, כדאי לקבל הצעות מחיר ממספר מפתחים מתאימים. על הצעת המחיר לפרט במדוייק אילו רכיבים יונגשו (ועל איזה רכיבים הם ידרשו תשלום נוסף עבור הנגשתם או פיתוחם מחדש), ולוודא שהצעת המחיר שהתקבלה נותנת מענה להנגשת כל הרכיבים הנדרשים בהנגשה בהתאם לסקר נגישות שבצעת.

טופס סקר נגישות

נותן שירות ששירותי האינטרנט שלו מבוססים על תשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי אשר אינם מאפשרים ביצוע התאמה מסוימת מסיבה טכנולוגית, יהיה פטור מביצועה; פטור זה יהיה תקף למשך עד שלוש שנים מיום קבלת הפטור. אולם ניתן יהיה לחדש אותו לתקופה של עוד שלוש שנים נוספות; לאחר תקופה זו (3+3), לא ניתן יהיה לחדש פטור זה, אלא באישור מיוחד מהנציבות.

על מנת לקבל פטור זה (פטור זה אינו ניתן באופן אוטומטי) נדרש התהליך הבא:

1. חוות דעת חתומה של איש מקצוע שאכן קיימות מגבלות טכנולוגיות כאמור. חוות דעת זו צריכה להיכתב על גבי טופס שקבעה הנציבות.
   טופס שקבעה הנציבות
2. את חוות הדעת יש להעביר למורשה נגישות השירות אשר צריך לאשר אם אכן מגיע פטור מלא או חלקי על בסיס אי היתכנות טכנולוגית להנגשה (יש לשים לב שבטופס מתבקש איש המקצוע גם למלא את השכלתו ומידת הניסיון שלו בתחום. זאת על מנת שמורשה הנגישות יוכל לבחון כי חוות הדעת מגיעה מגורם מקצועי).
   מורשה נגישות השירות
3. נותן שירות שנקבע לו פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית, צריך:
   א. לספק נגישות חלופית.
   ב. לפרסם בהצהרת נגישות באתר את דבר הפטור, כולל צילום טופס הפטור החתום ע"י מורשה הנגישות, ואת ההתאמות החלופיות שהוא מספק.

מי שהשירות שלו ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית, צריך לבצע רק את ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת לו. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, יש לדאוג שהטקסט יהיה בצבע מנוגד לרקע וכד'. לפרטים נוספים על ההנגשה שיש לבצע ברשתות חברתיות לחץ כאן.

ראשית, בתום הנגשת האתר, כדאי לוודא שהוא אכן נגיש. ראו מה כדאי לעשות בתשובה לשאלה "מה עלי לעשות לאחר סיום הנגשת האתר" לעיל.

במקביל, על מנת שהאתר יישאר נגיש יש לוודא כי כל התכנים המועלים אליו באופן שוטף נגישים גם הם. מסמכים המועלים לאתר צריכים להיות נגישים בהתאם לתקן, תמונות צריכות לעלות בצירוף טקסט חלופי (Alt לתמונה) וכד'.

מאחר שאתרי האינטרנט הם דינמיים מטבעם, ניתן להניח שבזמן אמת תיתכן סטייה מעמידה מלאה בקווים המנחים עקב מורכבות היישום והתחזוקה השוטפת של עריכת תוכני אתרי האינטרנט. לפיכך, התקנות החדשות דורשות כי בטרם הגשת תביעה תישלח לבעלי האתר הודעה ודרישה לתיקון התקלה / הטעות. לבעל האתר ניתנת תקופה של 60 יום לתיקון התקלה / טעות. במקרה של שירות שנדרש תוך פחות מ-3 שבועות (לדוגמא – אדם עם מוגבלות שרוצה לרכוש כרטיס להופעה המתקיימת בקרוב והאתר אינו נגיש ואינו מאפשר לו לרכוש את הכרטיס), נדרש בעל האתר לספק לאדם עם מוגבלות הנגשה חלופית שתאפשר לו לקבל את השירות בפרק זמן הנדרש מבלי להמתין לתיקון הנגשת האתר.

החוק אינו מחייב תו נגישות ואין גוף שהוסמך לתת תו תקן לאתרי אינטרנט. כל הנדרש לפי התקנות הוא להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי, ולהצהיר כי הוא נגיש.

לפניות ושאלות מומלץ לפנות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אגף פניות הציבור בנציבות.