חזרה לעמוד הקודם

פריסת IPv6 בישראל

איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) מלווה את סוגיית משבר הכתובות ופריסת פרוטוקול התקשורת IPv6 בישראל כבר מספר שנים רב. חרף הניסיונות להניע את מדינת ישראל בכיוון חיוני זה, אשר כללו הרצאות וסדנאות הדרכה לציבור, פגישות בין גורמים מהתחום בעולם לבין מובילי דעה בישראל, פרסום המלצות למדיניות והשתתפות בדיונים שעסקו בסוגיה בכנסת ישראל, ניכר כי הסוגיה לא זכתה לתעדוף בקרב מקבלי ההחלטות ולא הצליחה לחדור לתודעה של הציבור ושל הקהילה העסקית בישראל, לבד ממספר "משוגעים לדבר".

כחלק משינוי מגמה באיגוד האינטרנט החותרת לאקטיביות רבה יותר בקידום מדיניות, בין היתר באמצעות חיזוק תחום המחקרים תומכי המדיניות, האיגוד הוביל בשנת 2018-2017 כתיבה של מסמך מדיניות אשר הציג את חשיבות המעבר ל-IPv6 כדי לתמוך בחדשנות בישראל ולהתמודד עם המחסור בכתובות מסוג IPv4, ניתח את הסוגיה הן ביחס לתהליכים מקבילים בעולם והן ביחס לאתגרים הייחודיים במדינת ישראל, והציג שורה של המלצות לקידום הפריסה בישראל. המסמך גם היווה תשתית לכנס (17 יולי 2018) שבו השתתפו נציגי ICANN ו-RIPE מרבית הנוגעים לדבר במדינת ישראל – כולל של מנכ"ל משרד התקשורת – ולדיון פרקטי באופן שבו יש לקדם את הפריסה בישראל. לשמחתנו, ובניגוד לגישה בעבר, מנכ"ל משרד התקשורת, מר נתי כהן, אימץ את מרבית ההמלצות, הודיע כי משרד התקשורת רואה בפריסת IPv6 בישראל מנוע צמיחה, והתחייב כי משרדו יוביל את התהליך באמצעות תוכנית לאומית.

בהמשך לכך, בתאריך ה-16 באוקטובר 2018 פרסם משרד התקשורת את מסמך השימוע ואת טיוטת ההוראות לבעלי הרשיונות. את המסמך וטיוטות ההוראות ניתן למצוא באתר משרד התקשורת תחת הכותרת "שימוע מספר 16102018".

בכוונת איגוד האינטרנט להמשיך לעקוב אחר הסוגיה. עמוד זה ירכז את המידע והידע הרלוונטיים בסוגיה, ויתעדכן מעת לעת.

להלן יובאו מספר מאמרים המתייחסים לנושא פריסת IPv6:

  1. מנהל כתובות האינטרנט האירופי (RIPE) מתייחס לחסמים למעבר ל-IPv6 – המאמר מתייחס לשלושה חסמים מרכזיים, אשר מקשים על המעבר ל-IPv6: התחושה הכללית שהאינטרנט עובד ולכן אין צורך לשנות; הדרישות התקציביות שנלוות למעבר; והאפשרות לאיבוד יכולת ניהול הרשתות הפנימיות NAT. המחבר שולל את ההנחות שעומדות בבסיס המצדדים בחסמים האלו ומדגיש שחרף הקשיים האלו יש להמשיך בתהליך, כי אין תחליף למעבר ל-IPv6 וכי הדבר דורש שינוי גישה של כלל "שרשרת הערך". עוד הוא טוען, כי למרות שלא ניתן עדיין למדוד זאת בדיוק – יתרונות ה-IPv6 על פני ה-IPv4 הם ברורים.
  2. כתבה מתוך הבלוגTEAMARIN הקוראת למעבר ל-IPv6מדגישה גם היא את העובדה שהמעבר לIPv6 הוא הכרחי (שאלה של מתי ולא שאלה של האם), וכי ההישארות בטכנולוגיית IPv4 מתחילה לגבות מחיר גבוה מעסקים. לטעמו של מחבר הבלוג, החסם המרכזי למעבר הוא מחסור בחומרה בתקן IPv6.
  3. הודעה של מנהל כתובות האינטרנט האירופי (RIPE) על השלמת סיום פעילותו של צוות המשימה ההולנדי – הכתבה מציינת שכוח המשימה פורק לאחר שעמד במרבית משימותיו, ובראשן הכרה של המערכות הציבורית והעסקית בחשיבות המעבר, שינוי גישה לאומי והבנה שההישגים הנוכחיים מהווים בסיס איכותי להמשך מעבר עצמאי של המערכות השונות (כלומר: הושגה נקודה קריטית שבה המערכות לא נזקקות עוד לדחיפה של כוח המשימה). משהושגה אותה נקודה ארכימדית בנוגע ל-IPV6, כוח המשימה מופנה להטמיע טכנולוגיות נוספות דוגמת TLS, DNSSEC.
  4. דו"ח OFCOM על מגבלות טכנולוגיות CGN וחוסר יכולתן לשמש תחליף למעבר ל-IPv6 – טוען שטכנולוגיות CGN הינן אילוץ שנועד להתמודד עם המחסור בכתובות IPv4 ו"רע במיעוטו" בתקופת הביניים הממושכת שלוקח לעבור מ-IPv4 ל-IPv6. הטכנולוגיות הללו מתאימות יותר לרשתות סלולריות, אך ברשתות פס-רחב הן מובילות לירידה בביצועים, פוגעות בחלק מהיישומים, מגבילות את מספר החיבורים שכל לקוח יכול להפעיל במקביל, משבשות את היכולת לזיהוי חד-חד-ערכי של ציוד קצה ומקשה על היכולת של הלקוח להוסיף חיבורים נוספים. ברמה המערכתית, טכנולוגיות CGN פוגעות בתחרותיות ויוצרות העדפה ברורה לשחקנים קיימים על פני שחקנים חדשים.
  5. כתבה אודות הצורך לעבור ל-IPv6 גם ממניעים בטחוניים – על פי הכתבה, טכנולוגיות CGN, אשר נאלצים לעשות בהם שימוש כתוצאה ממחסור בכתובות IPv4, משבשות את יכולת הזיהוי של משתמשי הקצה, ויוצרים כשלים ביטחוניים ופליליים בכך שהם מאפשרים בקלות יתרה לעשות שימוש בכתובת IP משותפת עם אזרחים מן השורה, ולפיכך נדרש מעבר מהיר ל-IPv6.