חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: הוד נ' נעלי נאות (1994) בע"מ

התובעת טענה כי לאחר שרכשה נעליים בסניף של הנתבעת, שלחה לה האחרונה 6 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתה ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי ההודעות נשלחו לתובעת בתום-לב, עקב טעות טכנית והואיל והתובעת ציינה את פרטיה בטופס שהוגש לה בחנות בה רכשה את הנעליים.

נפסק – בעניין זה יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים: הנתבעת עוסקת בייצור ושיווק נעליים ולא במשלוח מסרונים; לתובעת נשלחו 6 הודעות בלבד; התובעת נמנעה מלהסיר עצמה מרשימת התפוצה לאחר קבלת ההודעה הראשונה, למרות שמדובר בפעולה פשוטה וללא הסבר מספק; אופי המסרונים אינו פוגעני; המסרונים נשלחו עקב תקלה ושליחתם אינה מדיניותה של הנתבעת. יש לקבל את התביעה בחלקה וליתן פיצוי במדרג הנמוך. מחד, נשלחו הודעות לטלפון הנייד של התובעת ללא הסכמתה המפורשת, מעשה המהווה הפרה של החוק, על-אף שהתובעת מסרה את מספר הטלפון שלה בטופס החנות. מנגד, לאור השיקולים לעיל, יש לצמצם את היקף הפיצוי למינימום. הסברי הנתבעת נשמעו סבירים. אין מדובר במדיניות החברה וייתכן כי משלוח ההודעות נעשה בטעות טכנית או אנושית. עם זאת, גם על טעויות אלו יש לתת את הדין ולשלם לתובעת. הנתבעת תשלם לתובעת 100 ש"ח עבור כל הודעה וסה"כ 600 ש"ח והוצאות בסך 100 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]