חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: קרבקי נ' רוזן ומינץ בע"מ

התובע טען כי הנתבעת שלחה אליו הודעות פרסומת בדוא"ל, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען, בין היתר, כי מסר את פרטיו לנתבעת בעת ביצוע רכישה, אך כי מעולם לא הסכים לקבל הודעות פרסומיות. הנתבעת טענה כי התובע ביקש להצטרף לקבוצת רכיבה, המקיימת עמה קשרי גומלין, וכי אישר במסגרת ההרשמה לקבל עדכונים מהנתבעת.

נפסק

דין התביעה להידחות. הנתבעת מילאה אחר סעיפי החוק. התובע הסכים לקבל עדכונים, מבצעים והטבות ואף מסר את פרטיו לצורך כך. בהודעות ניתנה לתובע האפשרות לבקש את הפסקת המשלוח והוא לא עשה כן. טענת התובע כי לחץ "השב" לאחת מההודעות היא מקוממת, לאור העובדה כי בתחתית ההודעה נרשמה הדרך המפורשת כיצד להסיר את ההודעה ודי היה בלחיצה על הסימון "unsubscribe" על-מנת להפסיק את משלוח ההודעות ולשים קץ להטרדה עליה הלין התובע. התובע בחר שלא לעשות כן ולפעול בדרך שברור כי לא תוביל להסרת ההודעות. התובע היה לקוח של הנתבעת מאז שנת 2007, לפחות, ואף קיבל הודעות קודם לתיקון החוק וקודם להודעות בגינן הוגשה התביעה. התובע העיד כי 6 שנות קבלת הודעות לא היוו מטרד מבחינתו, כך שלא ניתן להבין את טענתו כי ההודעות שקיבל במשך פחות משנה, ההודעות נשוא התביעה, כן מהוות מטרד. אם אכן ביקש התובע להפסיק את משלוח ההודעות, היה יכול לעשות זאת בפשטות. התובע העדיף, כנראה, להמתין ולהגיש תביעה זו במקום. אין לקבל את טענת התובע כי עם תום חברותו היה על הנתבעת להפסיק את משלוח ההודעות. הנתבעת רשאית היתה להניח כי כל עוד לא הודיע התובע אחרת, התובע מעוניין לקבל את ההודעות. התביעה נדחתה. התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 5,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]