התובעים טענו כי הנתבעת 1 (קנדילידה) שלחה אליהם (יחדיו) 28 הודעות פרסומיות ללא הסכמתם, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. קנדילידה טענה כי ההודעות נשלחו על-ידי הנתבעת 2, שהצטרפה להליך כנתבעת נוספת.
נפסק
יש לדחות את טענת קנדילידה להיעדר יריבות. "מפרסם" הוא גם מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו והגדרה זו כוללת את קנדילידה. יש לייחס את כל ההודעות לנתבעות, שכן גם בהודעות שנשלחו מ- unknown sender מוצע אותו קישור לבירור בנושא סניפים של גלידות פלדמן ואותו קישור להסרה מרשימת התפוצה. יש גם לדחות את הטענה כי היה על התובעים לפעול להסרתם מרשימת התפוצה. יש לקבל את התביעה ועל הנתבעות לפצות את התובעים ב-20,000 ש"ח (700 ש"ח לכל הודעה), סכום עליו הסכימו הצדדים במגעים שקיימו לפשרה.
