חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: בניאשווילי נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ

התובע טען כי הנתבעת שלחה לו מסרון ללא הסכמתו, ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי לא הוכח כי היא שולחת המסרון. התובע צירף לתביעתו תצהיר של עובד בחברת "ספאם אוף", המתייחס להודעה.

 נפסק

אין להתייחס לתצהיר שכן עורכו לא הוזמן להיחקר עליו. כמו כן, ציין התובע כי החברה עתידה לקבל תשלום בגין שירותיה אם יזכה בתביעתו. התובע לא עמד בקשר ישיר עם נציג הנתבעת והוא מסתמך בתביעתו על בירורים שערכו אחרים בקשר למסרונים אחרים. התובע טען כי יש להסיק כי הנתבעת היא ששלחה את המסרון, גם אם המצהיר לא הגיע לעדות. הנתבעת כאמור הכחישה כי שלחה את המסרון וכי התובע לא הוכיח זאת. בסעיפים מסוימים בכתב ההגנה של הנתבעת היא אינה כופרת במשלוח ההודעה, אלא טוענת כי שלחה רק הודעה אחת ולאחר מכן חדלה מכך. חרף הסתירה בכתב ההגנה, התובע לא הוכיח את תביעתו והיא נדחית. אין צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]