חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: רפאילוב נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ואח'

התובע טען כי הנתבעת שלחה לו עשרות הודעות טקסט פרסומיות, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע הצטרף למועדון הלקוחות שלה וכי בטופס ההצטרפות נתן את הסכמתו לקבלת המסרונים.

נפסק

על המפרסם לקבל את הסכמתו של מקבל הפרסום קודם המשלוח. נציג הנתבעת הגיש מסמכים המעידים כי התובע נתן את הסכמתו לקבל דיוור ב-SMS, כאשר הצטרף כחבר מועדון הלקוחות של הנתבעת. התובע טען כי חתם על המסמך, אך לא סימן ב-V את המסגרת המתירה לנתבעת לשלוח אליו את הדיוור. גרסת הנתבעת לפיה התובע, לקוח של הנתבעת וחבר במועדון הלקוחות שלה, נתן את הסכמתו לקבל דיוור לטלפון הנייד במסגרת טופס ההצטרפות, אמינה ונתמכת במסמכים הנדרשים, שדי בהם כדי להוכיח כי הנתבעת פעלה בהתאם לחוק וקיבלה את הסכמת התובע בכתב ומראש. ההודעות הן על הנחות למוצרים שונים שמשווקת הנתבעת (ומבחינה זו ההודעות עונות להגדרת "דבר פרסומת"). אין מדובר בפרסומת פוגענית, אלא פרסומות המיועדות לחברי מועדון הלקוחות עליו נמנה התובע, כאשר צירופו נעשה לפי בקשתו. התובע לא סיפק הסבר המניח את הדעת מדוע לא פנה לנתבעת בסמוך למועד קבלת ההודעות, אלא המתין 5 חודשים, אגר 80 מסרונים שלטענתו הטרידו אותו ורק לאחר מכן פנה לנתבעת תוך שהוא מקליט את השיחה. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]