חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ג'נח נ' דרייבר ישראל בע"מ

תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה העיקרית נטען כי הנתבעת שלחה לתובע 6 פרסומים במסרונים ובדוא"ל, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עוד טען התובע לא נתן לנתבעת הסכמה למשלוח הפרסומים וכי לא ניתנה לו אפשרות הסרה באמצעות מסרון חוזר. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע הסכים לקבלת הפרסומים בדרך של רישום אקטיבי באתר WINWIN, שעבד עמה בשיתוף פעולה וכי לא הייתה לה דרך לפנות אל התובע אלא אם השאיר את פרטיו לחברה. בתביעה שכנגד טענה הנתבעת כנגד הוצאות שונות שנגרמו לה.

נפסק

ההודעות בגינן הוגשה התביעה מקדמות את עסקיה של הנתבעת כמי שמתווכת בין לקוחות פרטיים למוסכים. הנטל הוא על המפרסם להוכיח כי הנמען נתן את הסכמתו המפורשת לקבלת דברי פרסומת. מעבר להצגת פרטיו של התובע בתיבת הדואר הנכנס של הנתבעת, לא הוצג כל הליך רישום סדור במערכות הממוחשבות של החברה שיש בו להעיד על אופן הרישום של התובע. גם אם התובע נרשם למאגר כלשהו של אתר WINWIN וזאת כאמור לא הוכח, לא הובאה ראייה כי באותו רישום הסכים לקבל דברי פרסומת מהנתבעת. לא די בכך שנמען ממלא פרטיו באתר כלשהו ואף לא די בכך שהוא מסכים לתנאי השימוש באתר. עליו להישאל באופן מפורש אם הוא מסכים לקבל דבר פרסומת וליתן הסכמתו המפורשת לכך. הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח רישום למאגר הנתונים של החברה והסכמה מפורשת מצד התובע לקבל ממנה דברי פרסומת. דברי הפרסומת נשלחו לכאורה לתובע שלא כדין. הנתבעת הפרה את חוק הספאם פעם נוספת שעה שלא אפשרה לו להסיר את עצמו ממאגר הנתונים באמצעות מסרון חוזר. ביחס לקביעת גובה הפיצוי אין להתעלם מכך שהנתבעת אינה מודעת דיה להוראות החוק ואינה פועלת באופן מספק לצורך אכיפתו לפי תנאיו. יש חשיבות עיקרית לשיקול ההרתעה, כדי לעודד את הנתבעת להתאים את אופי התנהלותה. יש לפסוק לתובע פיצוי של 800 עבור כל הודעה (סה"כ 4,800 ש"ח). התביעה שכנגד נדחתה. כן תישא הנתבעת בהוצאות בסך 1,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]