חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: טמיר נ' נביעות-טבע הגליל בע"מ

התובעת טענה כי על הנתבעת לפצות אותה בגין הודעות דוא"ל הכוללות דבר פרסומת, שנשלחו אליה בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת הכחישה כי שלחה דברי פרסומת לכתובת הדוא"ל של התובעת.

נפסק

לטענת נביעות, היא שולחת דברי פרסומת באמצעות חברות אחרות ורק ללקוחות שהביעו את הסכמתם המפורשת לכך. לפי המידע שהתקבל מהחברה שהפיצה את דברי הפרסומת עבור הנתבעת, הרי שהתובעת מילאה את פרטיה ואישרה קבלת חומר פרסומי בדוא"ל בשתי הזדמנויות. התובעת התכחשה לאישורים אלה, אך יש לקבל אותם כהוכחה מספקת לכך שהתובעת (או מי מטעמה) נתנה את אישורה למשלוח דברי הפרסומת. באשר למשלוח דבר הפרסומת השלישי, מודה הנתבעת שלא סופק אישור. נשלח דבר פרסומת אחד ללא הסכמת התובעת. הנתבעת תשלם לתובעת 700 ש"ח והחזר הוצאות של 300 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]