חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: קרבר נ' גואינג דאץ בע"מ

בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור התביעה כייצוגית, כאשר בין הצדדים מחלוקת ביחס לפסיקת גמול למבקש ושכ"ט לבא-כוחו. בבקשה נטען כי המשיבה, חברה המספקת שירות של הענקת מתנות באמצעות כרטיס אשראי (לבעלי שמחה באולמות אירועים), שולחת למוזמנים מסרונים בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה כי המסרונים אינם מהווים "דבר פרסומת", אלא הם מסר אישי למוזמנים לאירוע מסוים, הנשלח בשמם של בעלי השמחה. המבקש הגיע למסקנה כי אינו מעוניין בהמשך ניהול ההליך. בבקשת ההסתלקות נמסר כי המשיבה נאותה, לפנים משורת הדין, לעדכן את מערכותיה כך שאדם שיפנה אליה בבקשה לפיה אין הוא מעוניין בקבלת המסרונים, תחסום המשיבה את האפשרות לשלוח לו מסרונים מטעם בעלי אירועים עתידיים אחרים.

נפסק

יש לקבל את הבקשה ולהורות על דחיית התביעה האישית של המבקש. בנסיבות המקרה, אין הצדקה לאשר גמול למבקש או שכ"ט לבא-כוחו. לא נמצא כי התובענה מראה עילת תביעה לכאורה. בקשת האישור נסבה על שני מסרונים ששלחה המשיבה למבקש ביום החתונה אליה הוזמן, בהם תוזכר אודות האירוע ומיקומו ועודכן לגבי האפשרות לתת מתנה לבעלי השמחה באמצעות כרטיס אשראי. המסרונים כללו גם קישור להוראות הגעה לאולם. המסרונים נשלחו באישור בעלי השמחה, שמוסרים למשיבה רשימה של אורחים שאישרו את הגעתם לאירוע. קשה לראות במסרונים שמפיצה המשיבה, לרשימה ספציפית של נמענים שקיבלה מבעלי השמחה, משום מסר שנשלח באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות. אין מדובר בפנייה לנמענים אנונימיים או מקריים, אלא נמענים שנבחרו על-ידי בעלי השמחה. מטרת המסרון היא לתזכר את האורחים בדבר האירוע ומיקומו וליידע אותם על האפשרות לתת מתנה באשראי. מדובר במעין השלמה, או נספח, להזמנה לאירוע. גם אם קיימת במסרונים מטרה משנית של עידוד השימוש בשירות המתנות באשראי, אין זו המטרה הדומיננטית של המסרון. ככל והמבקש הוטרד מקבלת המסרונים, טרונייתו צריכה להיות מופנית בראש ובראשונה לבעלי השמחה, שבחרו להשתמש בשירותי המשיבה. התועלת לחברי הקבוצה כתוצאה מהגשת התובענה הייצוגית (עדכון מערכת המשיבה) אינה תועלת ממשית שמצדיקה גמול למבקש.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]