תביעה על הפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
נפסק
דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן. ההודעות ששלחה הנתבעת לתובע הן בגדר "דבר פרסומת" לפי החוק והנתבעת היא "מפרסם". מדובר ביידוע התובע בדבר הגרלות לוטו שניתן להשתתף בהן באמצעות יישומון של הנתבעת. בכך מעודדת הנתבעת את התובע לרכוש מעין מוצר (כרטיס הגרלה) ולהוציא כספים באמצעות מוצר (היישומון) אותו היא מספקת. גם אם הורדת היישומון היא חינמית, הרי שהנתבעת מפיקה תועלת מהשימוש ביישומון. עם זאת, הנתבעת הראתה, במאזן הסתברויות, כי התובע נרשם לקבלת שירותי הנתבעת ובמסגרת זו נתן את הסכמתו לקבלת ההודעות ממנה. התובע הכחיש את הרישום, אך בידי הנתבעת פרטים רבים למדי של התובע. המסקנה המסתברת מהימצאות כל פרטי התובע בידי הנתבעת היא שהתובע נרשם באתר הנתבעת, בעת גלישה ברשת באמצעות המכשיר הנייד שלו, ותוך כך סיפק את הפרטים האמורים. לפיכך, אין מדובר בדברי פרסומת שנשלחו לתובע ללא הסכמתו. יחד עם זאת, הודעות הפרסומת ששלחה הנתבעת אינן עונות על מלוא דרישות החוק. כך, בהודעות לא מצוין שם המפרסם ואפשרות ההסרה באמצעות "לינק", הקיימת בהודעות, אינה עונה על דרישת סעיף 30א(ד) לחוק. בנסיבות אלה, יש לפסוק פיצוי על הצד הנמוך. יש גם להביא בחשבון כי התביעה הוגשה באמצעות חברת "ספאם אוף". הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,000 ש"ח (100 ש"ח לכל הודעה).
