חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אורפלי נ' לוי

התובעת טענה תיבת הדוא"ל שלה הוצפה בפרסומות שנשלחו על-ידי אתר האינטרנט שמפעיל הנתבע (בייבי  קופון), בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה עוד כי הנתבע שלח אליה הודעות נוספות גם לאחר ששלחה הודעת דוא"ל וביקשה להסיר את כתובתה מרשימת התפוצה. הנתבע הכחיש את קבלת בקשת ההסרה וטען כי ההודעות נשלחו לתובעת מלכתחילה לאחר שנרשמה לכך מרצונה.

נפסק

התובעת נרשמה לאתר הנתבע למעלה משנה לפני משלוח בקשת ההסרה ואף רכשה מוצרים באמצעות האתר. התובעת החליטה לשלוח בקשת הסרה לאחר שצפתה בראיון עם ב"כ על הנושא, וזאת לאחר למעלה משנה של קבלת דברי פרסומת ללא כל תלונה. התובעת שלחה את הודעת ההסרה לכתובת שבהגדרתה אינה מיועדת לקבלת מיילים (no reply) ובחרה שלא ללחוץ על הקישור "הסר" בתחתית ההודעה. לאחר מועד זה המשיך הנתבע במשלוח דברי הפרסום, עד לקבלת מכתב ב"כ התובעת. משום מה, התובעת לא ניסתה לפנות פעם נוספת באמצעות לחיצה על הקישור "הסר" באחת מההודעות שקיבלה, למרות שטענה כי המשך קבלת ההודעות הפריע לה מאוד. עדותה בעניין זה לא היתה מהימנה. המסקנה היא כי הראיון עם ב"כ התובעת הניע אותה לשלוח את בקשת ההסרה, לכתובת שאינה מיועדת למשלוח הודעות, לא ללחוץ על הקישור "הסר" ולהמתין פרק זמן מסוים עד שתצטברנה הודעות פרסום נוספות, וכל זאת על-מנת שתוכל לדרוש פיצוי בסכום משמעותי. התנהלות זו אינה מתיישבת עם חובת תום-הלב החלה על מי שטוען כי נפגע מהפרת הוראות החוק. כוונת המחוקק לא היתה לגרום לנמענים ליצור עילות תביעה יזומות ולנצל את מערכת המשפט כדי לזכות בפיצוי הקבוע בחוק. מטרת החוק היא להגן על הנפגעים האמיתיים ממשלוח דברי הפרסום ולעודד אותם לעמוד על זכויותיהם. התובעת אינה חלק מהם. התביעה נדחית. לנוכח הפרת החוק על-ידי הנתבע, לרבות העובדה כי לא צוינה המילה "פרסומת", אין צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]