חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: מושל נ' המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט

התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 4 הודעות פרסומת לטלפון הנייד, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק

התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע כי נשלחו אליו הודעות שהן דבר פרסומת בניגוד לחוק. אין חולק כי לא ניתנה הסכמתו המפורשת של התובע למשלוח ההודעות. מנגד, אין חולק כי מספר הטלפון של התובע נמסר על-ידי אחיו לשם קבלת ההודעות. הפרטים, שנמסרו לנתבעת לשם קבלת פרטים אודות קורס הנערך אצלה, הם פרטיו של אחיו של התובע.הנתבעת הוכיחה כי הטלפון הנייד של התובע וכתובת המייל של אמו נמסרו על-ידי אחיו של התובע לנתבעת כדרכים ליצירת הקשר עמו בקשר לפנייתו. לא עלה בידי התובע להוכיח כי ההודעות נשלחו בניגוד לדין. התובע לא העמיד את הנתבעת על הטעות ולא ביקש להסיר את המספר מרשימת התפוצה שלה. התביעה נדחתה. אין צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]