חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: לבקוביץ נ' עיריית חיפה

התובעת התגוררה בעיר חיפה בשכירות. לטענתה, הנתבעת, עיריית חיפה, שלחה לה 27 מסרונים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. טענתה העיקרית של הנתבעת היא כי ההודעות שנשלחו לתובעת כלל אינן מהוות דבר פרסומת.

נפסק

המסרונים שצורפו לכתב התביעה אינם מהווים דבר פרסומת האסור לפי החוק. רשות מקומית מחויבת כלפי תושביה בהעברת כל מידע חיוני בתחומים שונים הנמצאים תחת סמכותה, כגון: ענייני תרבות ופנאי, כבישים ותנועה, אירועים מיוחדים בעיר, סדר וביטחון וכל מידע היכול לשמש לעזר לתושבים. אי קיום חובה זו נחשבת להתרשלות מטעמה ואי-קיום חובותיה. לצורך מילוי חובתה היא רשאית לשלוח לתושבים מסרונים מתאימים שאינם כוללים דברי פרסומת, גם ללא הסכמתם, אולם, בצירוף אפשרות להסרת שם התושב מרשימת התפוצה. התובעת סירבה להשתמש בקישורית בגוף ההודעות לצורך הסרת שמה מרשימת התפוצה, לא פנתה לנתבעת בכתב בדרישה כזו וטענה כי פניותיה הטלפוניות לא הניבו תוצאות. ראוי היה שהתובעת תשלח הודעה בכתב לנתבעת במידה ולא רצתה להשתמש בקישורית, ולא תסתפק בהודעות הטלפוניות כפי שעשתה. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]