חזרה לעמוד הקודם

הפער הדיגיטלי של החברה הערבית בישראל – פעילות האיגוד

פער דיגיטלי הינו מושג המתייחס ל: (1) זמינות ואיכות הנגישות לאמצעים דיגיטליים ולאינטרנט; (2) מודעות לאפשרויות, להזדמנויות ולסכנות הגלומות בשימוש באינטרנט; (3) ולמיומנויות וכישורים המאפשרים שימוש מיטבי באינטרנט. הפער הדיגיטלי נשען בדרך כלל על פערים סוציו-אקונומיים קודמים, מרחיב אותם ומצמצם את הסיכויים לסגירתם בעתיד. מנגד, השקעה בצמצום הפער הדיגיטלי צפויה להשפיע ביתר שאת על סגירת פערים סוציו-אקונומיים אחרים. לאור זאת, איגוד האינטרנט הישראלי רואה בצמצום הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית בישראל לבין החברה היהודית, ובעיקר בהרחבת הנגישות של הפרטים בחברה הערבית לאינטרנט ויכולתם לעשות בה שימוש פונקציונאלי, כמנוף רב עוצמה לקידום כלכלי-חברתי מהיר של הפרט ושל החברה הערבית בישראל, לתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים. מתוך תפיסת עולם זו, האיגוד סימן את האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית כמטרה מרכזית בפעילותו, והוא עסק בקידומה מאז שנת 2005. בשנים הקרובות, בנוסף לקידום אוריינות דיגיטלית, האיגוד יפעל גם לקידום ההנגשה של שירותים דיגיטליים ציבוריים לחברה הערבית. הדף הנוכחי מצביע על הכיוונים המרכזיים בהם יעסוק האיגוד בשנים הקרובות בתחום, ומסכם את עיקרי הפעילות שהוא הוביל בעבר.

במהלך שנת 2017 החל האיגוד לקדם מחקרים שישמשו בסיס להמלצות האיגוד למדיניות ציבורית, כמו גם יאפשרו לשפר ולמקד את הפעילות של האיגוד עצמו. אחד המסמכים הראשונים אותם מימן האיגוד היה מסמך מחקר ומדיניות שעסק בפער הדיגיטלי של החברה הערבית בישראל. המסמך, שהוכן על ידי ד"ר אסמאא נ. גנאים – מומחית ויזמית בתחום – הינו ראשון מסוגו בישראל. המחקר הצביע, אמנם, על צמצום הפער לעומת החברה היהודית בשימוש באינטרנט באמצעות הטלפונים הסלולריים, אך גם על פערים משמעותיים שנותרו בנגישות הפיסית למחשבים נייחים ולתשתיות תומכות, ועל היכרות נמוכה יחסית עם כלים וכישורים עדכניים. באופן מובהק, הדו"ח הצביע על פערים גדולים ביחס לחברה היהודית, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה, בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ולמאפייני השימוש בו, בעיקר בהיבטים הפונקציונאליים שהוא מאפשר. לצד זאת, המחקר הראה שקיים מחסור משמעותי בבסיסי נתונים, סטטיסטיקות ומחקרים העוסקים באינטרנט בחברה הערבית.

האינטרנט בחברה הערבית בישראל – תמונת מצב והמלצות למדיניות

המסמך עצמו, ותהליך למידה שבוצע באיגוד בעקבותיו, הוביל אותנו להבין כי אוריינות דיגיטלית, כשלעצמה, היא חשובה אך אינה מספיקה לצורך שימוש אפקטיבי באינטרנט, וכי נדרשת גם התאמה של השירותים הדיגיטליים באופן שיאפשר לפרט בחברה הערבית לצרוך אותם בצורה מיטבית. בעקבות זאת, האיגוד קיבל החלטה להתמקד בשנים הקרובות בשיפור היכולת של המוסדות הציבוריים בישראל להנגיש את השירותים שלהם באופן דיגיטלי לחברה הערבית בישראל. במסגרת זאת, האיגוד הוביל כנס שעסק בסוגיה, אשר נערך בתאריך 29 בנובמבר 2018 במתנ"ס כפר קאסם. במהלך הכנס ניסינו ללמוד כיצד ניתן לקדם באופן מיטבי את המעבר לעולם הדיגיטל והאינטרנט של השירותים הציבוריים המסופקים על ידי המדינה, השלטון המקומי והחברות הציבוריות לחברה דוברת הערבית. כמו כן, ניסינו ללמוד כיצד ניתן לקדם את האוריינות הדיגיטלית בקרב החברה הערבית בישראל, כך שתפגוש את עולם השירותים הדיגיטליים הציבוריים ותעשה בהם שימוש מיטבי לצרכיה. במסגרת הכנס הציגה ד"ר גנאים את עיקרי מחקרה ולאחריה הציג פרופ' שיזף רפאלי נקודת מבט רחבה יותר על סוגיית הפער הדיגיטאלי. חומרי הכנס מופיעים כאן.

מגמה זו, של טיפול בהנגשת השירותים הציבוריים הדיגיטליים, מצטרפת לערכות הדרכה לשימוש מעצים ובטוח באינטרנט אותם פיתח האיגוד (בין היתר בשיתוף עמותת תפוח ו-Google) והדריך הדרכה פרונטלית באמצעות מרצים דוברי ערבית למעלה מ-13,000 איש ואישה בפריסה ארצית של למעלה מ-34 יישובים; ולמענה מתמשך בתחום האינטרנט הבטוח לחברה הערבית בישראל, אותו מוביל האיגוד באמצעות נטיקה.

מלבד העיסוק בהדרכה, האיגוד קידם ומימן סקרים, שמטרתם למפות את השימוש של החברה הערבית באינטרנט, ולבחון בצורה איכותית ומעמיקה את הנגישות לשירותי אינטרנט, היקף והרגלי השימוש בהם, והתפיסות והעמדות כלפי השימוש באינטרנט בחברה הערבית הישראלית. הסקר הראשון בוצע על ידי מכון סטאטנט בחודש מרץ 2016 בקרב מדגם מייצג של 600 משיבים והתמקד בדפוסי השימוש באינטרנט בחברה הערבית. הסקר השני בוצע גם הוא על ידי מכון סטאטנט בחודש מאי 2017 בקרב 813 משיבים (612 מהחברה היהודית ו-201 מהחברה הערבית בישראל) שגובשו לכדי מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. סקר זה התמקד בפערים בשימוש באינטרנט בין החברות. האיגוד גם הפנה לסקרים נוספים שנערכו במקומות אחרים ואשר עסקו בפער הדיגיטלי.