בשנים האחרונות, פגיעה בעיתונאים ברשתות חברתיות נעשתה שכיחה ביותר. כדי להתמודד עם השאלה כיצד מקטינים פגיעה זו, ערך מרכז ברקמן קליין באוניברסיטת הרווארד, כנס שאירח כתבים, אקדמאים, מומחי חברה אזרחית ונציגי פלטפורמות בו הועלו מספר רעיונות למיגור בעיה זו.
הטרדה ממשיכה להיות נפוצה ומזיקה
בכנס הוצגו מגוון מחקרים שהוכיחו שהטרדה של עיתונאים באינטרנט היא איום חמור ומתמשך. לדוגמה, בסקר אחד משנת 2019, 90% מהכתבים בארה"ב ציינו שפגיעה באינטרנט הינה האיום הגדול ביותר לעיתונאים. סקר אחר משנת 2020 מצא כי 73% מהעיתונאים הוטרדו באינטרנט, 26% דיווחו על השפעה שלילית על בריאותם הנפשית, ו-20% דיווחו שהותקפו במצב לא מקוון בקשר לאלימות המקוונת שחוו. כמו כן, 30% צנזרו את עצמם ברשתות החברתיות בניסיון להפחית את הסבירות לפגיעה עתידית.
הפלטפורמות משפרות את מנגנוני ההגנה שלהן, אך נדרשת עבודה נוספת
פלטפורמות מקוונות החלו להפעיל שינויים שמטרתם להפחית את הפגיעות באינטרנט. לדוגמה, בשנת 2021, פייסבוק שינתה את מדיניות "הדמויות הציבוריות" שלה כדי להציע הגנות חזקות יותר לאנשים בעלי פרופיל גבוה, במיוחד עיתונאים ופעילי זכויות אדם. המדיניות החדשה מגבילה את סוגי הפרסומים הפוגעניים שניתן להעלות בנוגע לדמויות כאלה. באופן דומה, גוגל פרסמה כלי לניהול הטרדה. הכלי מאפשר למשתמש במדיה החברתית לזהות אוטומטית תוכן פוטנציאלי של שימוש לרעה, לדרג אותו לפי רמת "רעילות", לתעד אותו ולאחר מכן לאגד את התוכן הבעייתי הזה לדוח שניתן לשתף עם מפעילי פלטפורמות, ארגוני חברה אזרחית ומעסיקים. עם זאת, הכלים של כל פלטפורמה להתמודדות עם פגיעה הינם שונים, מה שמצריך מהנפגע עבודה רבה.
הדרך הלאה: צרכי העיתונאים וקשיים של מהנדסים
הכנס התחלק לשני צוותי פעולה שעסקו בצדדים שונים של הבעיה. בעוד צוות אחד ניסה לחשוב על המלצות ורעיונות אשר יעזרו לעיתונאים להתמודד עם פגיעה בזמן אמת (חירום), הצוות האחר ניסה לחשוב על רעיונות אשר יעזרו למנוע את הופעת התוכן הפוגע (מניעה). ההמלצות של הצוותים מוצגות להלן:
חירום: תמיכה בעיתונאים במהלך התקפות מקוונות
- הצעה מס' 1: שליחת פנייה בעזרת מעגלים מהימנים
עבור עיתונאי בעיצומה של פגיעה באינטרנט, נטל הדיווח על פוסטים וחסימת משתמשים מחיל את הנזק הרגשי של המתקפה עצמה. באופן אידיאלי, הומלץ שעיתונאים יוכלו להשתמש ביישום של הפלטפורמה כדי להאציל משימות אלו לאנשי קשר מהימנים. הפלטפורמות הודו שרעיון זה הינו אפשרי, אך ידרוש תכנון מדויק וממושך.
- הצעה מס' 2: הצעה אוטומטית של אסטרטגיות ההתמודדות הטובות ביותר
עיתונאים בסדנה הצביעו על כך שבמהלך פגיעה, עיתונאים עשויים להתקשות לזהות את המנגנונים האופטימליים לטיפול בה. גם במידה ולפלטפורמה יש כלים להתמודד עם פגיעה זו, ייתכן שהנפגע (או איש קשר מואצל) לא מודעים לכלים אלו. לפיכך, העיתונאים בסדנה הציעו שפלטפורמות ייצרו ממשקים נגישים יותר שיעזרו בבעיה זו. הועלתה הצעה שלאחר פעולה ראשונית כמו חסימת משתמש, הפלטפורמה תציע את הכלים האפשריים הנוספים לטיפול בפגיעה.
- הצעה מס' 3: נציג לחירום
במקרים מסוימים, ניתן למנוע את הפגיעה אך ורק בעזרת פעולות הנמצאות בממשק המשתמש של הפלטפורמה. עם זאת, במקרים רבים של פגיעה ברשתות, מערכות ניהול התוכן אינן מצליחות להגיב כראוי, מה שמחייב את העיתונאי לקיים שיחות ישירות עם עובדי הפלטפורמה כדי להסביר את פרטי הפגיעה. לדוגמה, אם הפגיעה מתרחשת בהקשר לשוני או תרבותי שבה לפלטפורמה חסר הידע. גם אם עיתונאי מצליח ליצור שיחה ישירה עם עובדי הפלטפורמה, ישנם קשיים, מכיוון שאפילו עובדי פלטפורמה בעלי כוונות טובות חסרים לעתים קרובות את הסמכות הארגונית לגייס אנשים או משאבים אחרים כדי לטפל בצורה נאותה בפגיעה. בנוסף, עיתונאי שעובר פגיעה יכול לבקש מארגוני חברה אזרחית להגיש תלונה בשמו. עם זאת, לגופים אלו יש משאבים מוגבלים. כפתרון, הוצע בכנס, שפלטפורמות ישכרו נציג מיוחד המבין את הדרכים הפנימיות שבהן מתקדמים דיווחים על פגיעה אך גם בעל מומחיות הן בתמיכה בטראומה והן בתמיכה ספציפית להקשר.
מניעה: צמצום החשיפה להתקפות מקוונות
- הצעה מס' 1: הכשרה מבוססת טראומה לצוותי הנדסה ועיצוב
עיתונאים בכנס הצהירו כי חינוך להתמודדות עם טראומה לא צריך להינתן רק לעובדי הפלטפורמה אשר מתעסקים עם דיווחים על פגיעה אלא גם לעובדים שעובדים על תשתית הפלטפורמה ועל עיצוב חווית משתמש. חוויות החיים של עיתונאים ובעלי פרופיל גבוה אחרים הנחשפים לפגיעה מספקות תובנות קריטיות לגבי היקף ועוצמת הפגיעה שעל מהנדסי הפלטפורמה לזהות ולהסיר.
- הצעה מס' 2: הקמת מחסומים למניעת מעבר פגיעה בין רשתות שונות
לעיתונאים יש לרוב חשבונות במספר רשתות חברתיות. כתוצאה מכך, הפגיעה מתרחשת לרוב בפלטפורמות מרובות, כאשר הפוגעים תוקפים את הקורבן בו זמנית במספר מקומות. עיתונאים בכנס דחקו בפלטפורמות להיות פרואקטיביות בהחלפת נתונים על פגיעות. עיתונאים קיוו שחילוף מידע יאפשר להן לפתח מנגנונים טובים יותר.
- הצעה מס' 3: אישורי תג תקשורת לעיתונאים
ההצעה השנויה ביותר במחלוקת הייתה לאפשר לפלטפורמות לאמת את זהותם ועיסוקם של עיתונאים עצמאיים, כך שפלטפורמות יעניקו אוטומטית לעיתונאים מאומתים מערך הגנות מוגבר מפני פגיעה מקוונת. חלק מהמשתתפים אהבו את הרעיון שעיתונאים יקבלו את הרמה ביותר של הגנה. עם זאת, רוב המשתתפים חשבו שכעניין מעשי, רשתות חברתיות לא צריכות להפוך לפוסקות מי הוא "עיתונאי". בנוסף, רוב המשתתפים הרגישו אי נוחות עם כל סוג של תהליך אימות שיאלץ עיתונאים לחשוף מאפיינים מזהים מחייהם הפרטיים כמו שמות וכתובות. עיתונאות היא מקצוע מסוכן במדינות רבות, ומשתתפי הכנס חששו שממשלות במדינות אלו עלולות להפעיל לחץ על פלטפורמות לחשוף מידע אישי רגיש על עיתונאים.
